שרגא קרצ'מר
נולו בפתח-תקוה, ב' סיון תרנ"ז (2.6.1897). לאביו משה שמואל (ראה כרך ג', עמוד 1438) ולאמו פרידה גיטל בת גדליהו מיכל פיינשטיין. קיבל חנוך מסורתי בחדר, בבי"ס "נצח ישראל" פתחתקוה, בסימינר למסחר של חברת עזרא בירושלים.
בתרפ"ג נשא לאשה את לאה בת שאול נחום זיל ברפניג (ראה כרך ד', עמוד 1780).
היה מפעילי הסתדרות "בני-בנימין".
היה פקיד בחברת פרדס, עבר למסחר בפחמי אבן, וכן עמק במסחר בשותפות עם הסוחר אליעזר מיכל הויזדורף בשקדים, זבל חימי וסוכני חברת "השקד" מפתח-תקוה ורחובות.
בשנת תר"ץ הקים ייחד עם יעקב סלונים ואשר ברלוי מחצבות במגדל-צדק. הקימו שם מחצבות וכבשן מודרני. גאלו שם 150 דונם אדמה. היו חלוצים בעבודה עברית במקצוע זה. יסדו חברת מפעלי מגדל צדק לסיד וחצץ בע''מ ביחד עם תעשית אבן סיד (בת סולל בונה).
במאורעות תש"ו ותש"ח נהרסו ע"י הערבים המפעלים הנ"ל.
אחרי הקמת המדינה הקים מחדש את המפעל הנ"ל.
בנותיו : חיה עליזה אשת דוד זילברפניג, נחמה אשת מרדכי פטוביץ, סימה.
משה צבי קרונה
נולד בכ"א אייר תרע"ג (1913) בוארשה, פולין. לאביו מנשה (סוחר, ממשפחת חסידים ותלמידי חכמים) ולאמו ראכל בת אליקם נכטשטרן (לפי מסורת המשפחה מגזע המקובל ר' חיים ויטאל). קיבל חינוך דתי-לאומי, למד בבית-המדרש לרבנים "תחכמוני", בגימנסיה פינקל ובאוניברסיטה בוארשה.
בעודו נער נכנס לפעילות ציונית ב"צעירי מזרחי" והיה ממיסדי תנועת ''השומר הדתי". אח"כ היה חבר ההנהלה הראשית של תנועת תורה ועבודה וחבר הועד הפועל של המזרחי בפולין.
בתרצ"ו עלה ארצה והצטרף לקיבוץ רודגס של הפועל המזרחי בפתח-תקוה ועבר עם חבריו להתנחל בקבוצת יבנה.
ב-1939 נשא לאשה את רחל בת ישראל צבי בלומ ברג, ממשפחת אמו .
המשיך בעסקנות מרכזית בתנועתו ונבחר לציר לקונגרסים הציוניים ב-1937 וב-1939, ובשנות מלחמת העולם השתתף כנציג הפועל המזרחי במוסד לעליה ב'. יצא בשליחות התנועה לחו"ל וב-1945 יצא בשליחות הסוכנות היהודית לארה"ב לעבודה ציונית, במיוחד בתנועת הנוער הדתי.
ב-1948 נתמנה לקצין עליה בקונסוליה הישראלית בניו-יורק ובארבע שנות שרותו בתפקיד זה השתתף בעבודה ציונית באמריקה, פרסם מאמרים בעתונים יהודיים באידית ובאנגלית ושימש כתב "הצופה'' באו"ם.
בסוף 1952 חזר ארצה והנו מזכיר הברית העולמית של הפועל המזרחי וחבר המרכז שלה, חבר מערכת "הצופה" ונציג הפועל המזרחי במחלקה לאיגוד מקצועי של הסתדרות העובדים.
בפולין יסד וערך את "אהלנו" ו"גווילין". פרסם מאמרים ב"הצופה", "נתיבה", "אידישע שטימע", "ארשת", "אמנה", "בטרם''. ערך את כתבי שמואל חיים לנדוי ואת הספר "בשבילי התחיה" והוציא את הספרים "פרקי אמונה", "במיצר" ו"מרודגס עד יבנה" (בעברית ובאנגלית), שיצא בהוצאת הסוכנות היהודית.
בנותיו: שירה, אמי.
חיים זליג קרמר
נולד בשנת (1880) בווילנה ("ירושלים דליטא"). לאביו יעקב (קבלן רכבות ידוע) ולאמו פסיה. בגיל צעיר נתיתם מאביו ויחד עם שני אחיו חובל ואלחנן, החלו לעסוק באספקת חומרי-בנין לצבא הרוסי. ביקר באמריקה, אך חזר לפולין, כי כזאת הבטיח לפני נסיעתו לאמו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החל לעסוק