בקבלנות עבודות צבוריות ובנה את תחנות הרכבת בקו וורשה-מוסקבה. באותו זמן גם הקים בית-חרושת לייצור פרוות.
נשא לאשה את סוניה בת ראובן מוסקובסקי (מורה ואחות רחמניה, בת למנהל בית-הספר העברי הראשון בלטביה, קרובת משפחה לסופר המפורסם מריאן ז'יד). עלה לארץ בשנת 1922, ולמרות המשבר ששרר אז בארץ-ישראל החליט להשתקע בה. חזר לפולין והחל מחסל את עסקיו. אולם כתוצאה מפשיטת-רגל שעשה אחד מהסוחרים הגדולים בוילנה, הפסיד חלק גדול מכספו, ונאלץ לשהות זמן נוסף בפולין.
בפסח 1924 הגיע לארץ, ומקץ שנה הגיעו גם משפחתו אשתו וילדיו, ומשפחת אחיו. מיד בהשתקעו בפתח-תקוה, בה קנה פרדס גדול, החל עוסק בעבודה צבורית, ולמרות שלא ידע עברית על בוריה נבחר למוסדות המנהלים של האכרים.
ב-1930 נבחר לועד-החקלאי, למועצה החקלאית ול"ועד השמירה", והיה פעיל בעניני הבטחון. נבחר למועצה המקומית של פתח-תקוה, ואחר-כך היה חבר העיריה, וחבר הועדה המחוזית לבנין ערים. כן נבחר למועצת התאחדות האכרים, והשתתף ב-1931 במשלחת אל ד"ר חיים וייצמן, נשיא הסוכנות היהודית, שבאה לקבול לפניו על קיפוח הפרדסנות.
היה בקיא בעניני הפרדסנות והפרדסים ומעורה בעסקנות האכרים. כאדם שביקר במרבית ארצות-אירופה ואמריקה הוסיף נופך משלו לצביון האכרות של אםהמושבות. היה ידוע כשחקן שח-מט מצטיין.
ביבליוגרפיה : "ממועצה מקומית לעיריה" (בעריכת בר-דרורא) ו"אם המושבות פתח-תקוה - ליובל ה-75" (בעריכת ג. קרסל).
נפטר לפתע, מהתקפת לב, בכ"ה טבת תש"ה (10.1.1945) בפתח-תקוה.
צאצאיו: זאב אלתגר (עתונאי, ראה את הערך שלו בכרך זה), רבקה אשת אריה וינריב.
זאב אלתגר (קרמר)
נולד בוילנה ("ירושלים דליטא"), בז' תשרי תר"פ (12.9.1919).
לאביו חיים זליג קרמר (ראה הערך הקודם), קבלן ידוע ותעשין בפולין, ולאמו סוניה בת ראובן מוסקוב סקי (מנהל בית-הספר העברי הראשון בלטביה ומומחה בדקדוק העברי), אחות רחמניה בלנינגרד ומורה בביתהספר העירוני בריגה שבלטביה (קרובת-משפחה לסופר המפורסם מריאן ז'יד). בהיותו בן שש עלה עם משפחתו לארץ והשתקע בפתח-תקוה.
קבל את חנוכו בבית-ספר פיק"א וסיים את הגמנסיה "אחד-העם" כבוגר המחזור הששי. בהיות הימים ההם ימי המאורעות של ראשית 1937 התגייס לנוטרות, ובו בזמן התכונן לבחינות לאוניברסיטת-לונדון. מפאת המשבר שעבר אז על הפרדסנות, לא יכול היה אביו לשלוח אותו ללונדון כפי שרצה, והחל ללמוד משפטים ב"קינגס-קוליג" בלונדון ע"י חליפת מכתבים.
בינתים נכנס לבית"ר פ"ת והחל מפרסם מפרי עטו ביומן ה"קן''. מאמרו הראשון בעתונות היומית התפרסם בהיותו בן 16, בגליון האחרון של "הירדן", שיצא בעריכתו של פרופיסור יוסף קלוזנר . שם המאמר היה "יום הולדתו של הרצל ויום מותו של פילסודסקי" . העתון נסגר בגזרת השלטון הבריטי.
כאשר לא יכול היה להגיע ללונדון, פנה בבקשה אישית למלך אנגליה, ג'ורג' ה-5, שיעניק לו זכות מיוחדת כלסטודנט עני. תשובת המלך לא היתה חיובית. (פרטים מלאים על הפרשה הזו התפרסמו בגליון יובל ה-5000 של "ידיעות אחרונות").
משהחריפו המאורעות נכנס ל"הגנה" בפ"ת, עבר קורס של "מ.כ."ים, ולאחר זמן הצטרף אל האצ"ל. עבר קורס מפקדים והתמנה למפקד בית"ר פתח-תקוה ב-1940. השתתף יחד עם יעקב מרידור (ראה כרך ד, עמוד 1933) במבצעי אצ"ל בסביבות פתח-תקוה לרכישת נשק.
היה מבעלי ביח"ר לצעצועים "צעץ", ועמד ליצא צעצועים למלך הינוקא של עיראק. אולם מפאת הצטר