"בכורי העתים" ועוד, והרבה ספריות השלימו על ידו את אוספיהם בפריודיקה.
עזר לחכי ישראל שונים בהמציאו להם - שלא על מנת לקבל פרס - ספרים יקרי מציאות או מקורות ביבליוגרפיים, שהיו דרושים להם לעבודותיהם המדעיות.
בשנת תש"ט נשא לאשה את אהובה בת שלמה אלבה .
בתו : מינה-אילה.
אלי יעקב אלראי (אלימלך יעקב קירשנבוים)
נולד בעיר רדום (פולין) בשנת תרנ'"ח (3.6.1898). לאביו יצחק קירשנבוים (מצאצאי הגאון הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי ז"ל ), מפרנסי העיר קילץ (פולין) ומפעילי "המזרחי" בפולין. נפטר בתל-אביב, ביום 16.3.53 (כ"ט אדר תשי"ג) ונטמן בתל-ברוך. ולאמו צפה זיסל בת דוד לברטובסקי (מצאצאי הש''ך ר' שבתי כהן, מגדולי הפוסקים, מחבר הספר "שפתי כהן" על "יורה דעה").
קיבל חינוך בגימנסיה ממשלתית בפולין, בית-ספר גבוה לטכניקה בוורשה, אוניברסיטה בוורשה (מחלקות פילוסופיה ומשפטים), בית-ספר צבאי בפולין. המשיך ללמוד במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית (מתלמידיה הראשונים) והשתלם בבית-הספר למשפטים הממשלתי בירושלים.
עסקן פעיל באגודת האקדמאים ובאיגודי הספורט בוורשה.
בשנת 1925 עלה לארץ ואחר סיור ממושך בארץ (בעיקר בקיבוצים) השתקע בירושלים.
עסק בהוראה (מתימטיקה). יסד גימנסית-ערב ביחד עם ד"ר נח בראון . אח"כ שימש פקיד בממשלת המנדט במחלקה לעבודות ציבוריות ובמחלקת העליה.
בשנת 1931 הוסמך לפרקליטות כעורך-דין. התחיל לעבוד במקצועו בירושלים.
בשנות 3 -1932 השתלם בלונדון במקצוע הפרקליטות.
בשנות 35 -1933 עסק בתל-אביב בפרקליטות ביחד עם עו"ד אהרן בן-שמש , בעיקר בעניני קק"ל.
משנת 1933 עד היום עובד הוא בתור עורך-דין בתל-אביב (משרד פרטי).
ביזמתו הוקמה ועדה משפטית לחוקי תעבורה ע"י משרד התחבורה, בה הוא משמש בתור חבר פעיל.
משנת 1928 פעיל ב"הגנה" ובמוסדות הספורט.
מיוזמי וממריצי ספורט המגן בארץ, ממיסדי אגודת הציידים בארץ, חבר ההנהגה הראשית של הצופים בירושלים, ממיסדי התאחדות עולי פולין ומפעיליה (חבר המרכז) וממיסדי בנק העולים א"י-פולניה.
הקל באופן אישי על קליטת עולי פולין בשנות 7 -1925.
מחלוצי ומיוזמי התעופה בארץ. ממיסדי המועדון הראשון לטיס "הגמל המעופף" ואח''כ "המועדון הא"י לתעופה". הקים את מחנה הראיה הראשון בשנת 1936 בגבעת ברנר ואח"כ - השני בכפר ילדים. (בוגרי המחנות האלה היוו הגרעין היסודי של טייסינו בזמן מלחמת השחרור). המשיך אח"כ ביחד עם דב הוז, יצחק בן-יעקב וי. גולדין בהקמת התעופה בישראל, למען תוכל למלא את תפקידה בהגנת הישוב.
ביחד עם המהנדס דב הלברשטדט הצליח לרכוש בשנות 7 -1936 את הדאונים הראשונים והאוירונים הראשונים ששימשו בתור גרעין להקמת התעופה בישראל. ייצג עם דב הלברשטדט הנ"ל את התעופה בארץ-ישראל בפעם הראשונה בכינוס התעופה העולמי של הפדרציה האוירונטית הבינלאומית, שהתקיימה בשנת 1936 בוורשה.
נשא אשה את רחל בת יעקב שפילמן. למד טיסה בלונדון (חבר לשעבר של קלוב התעופה הממלכתי בלונדון). בשנת 1941 ארגן וביצע את הג'ימכאנה הראשונה למכוניות ולאופנועים באיצטדיון בתל-אביב.
מפעילי ספורט הרכיבה. חבר של הנהלת התאחדות הספורט בישראל. ממיסדי "אגודה למען האסיר והעבריין" ביחד עם ד"ר אלכסנדר רוזנפלד. חבר פעיל של הועדה למען "משפחת השוטר והנוטר העברי" מטעם הועד הלאומי בזמן ממשלת המנדט (שימש בתור מקשר סודי עם המשטרה).
משנת 1947 עד הקמת המדינה חבר פעיל בועד (מזכיר כבוד) האגודה לעזרת האסיר והעציר היהודי "לאסירינו" שהוקמה ע"י הועד הלאומי.
עמד לימינו של שמחה אבן-זהר , יו"ר הועד בכל המבצעים הקשים של שחרור אסירי ציון והקלת מצבם.
הצליח ביחד אתו להחתים על הסכם של שיתוף פעולה את כל הזרמים בישוב, למרות חלוקי-דעות קיצוניים.
במלחמת העצמאות היה פעיל במטה התחבורה של הצבא.
בשנת 1934 יסד בתל-אביב ביחד עם מר יהודה נדיבי, מזכיר העיר תל-אביב, את אגודת "זהירות"