ב 1925- ביקר בארץ כתייר לרגל חנוכת האוניברסיטה העברית, ואחרי הכשרה מטעם "החלוץ" עלה ארצה ב-1929. עבד כפועל בחקלאות ובבנין כחבר קיבוץ '"עבודה" שהתישב בגבעת מיכאל (על שם מיכאל הלפרין) בנס-ציונה. היה מזכיר הקיבוץ, נבחר כחבר למועצת הפועלים במקום ואח"כ לחבר מזכירותה. מילא תפקידים שונים בשרות ציבור הפועלים: מנהל אגודת הצרכנים, לשכת העבודה, לשכת המס וקופת מלוה. היה נציג הפועלים בועדות משותפות עם נציגי האכרים והוכר כאיש רציני הנאמן לעניני שולחיו ויודע להתיחס בכבוד ובהבנה לנציגי הצד שכנגד ולעניניהם החיוניים. היה פעיל גם בענינים מוניציפליים ונבחר כחבר למחלקה המוניציפלית של ההסתדרות.
נשא לאשה את צפורה בת שלמה וולקן. בבחירות למועצה המקומית בנס-ציונה ב-1952 נבחר ברשימת מפא"י, שהשיגה את רוב המקומות במועצה, ונבחר לראש המועצה המקומית. ממלא את תפקידו במסירות ובנאמנות לטובת כלל המושבה וכל התושבים. פעל למען פיתוח המקום ומשיכת תעשיות אליו, וביחוד הגדיל לעשות בעריכת יובל המושבה ובהוצאת ספר היובל. שלא במקומות אחרים, בהם מורגשות מרירות האזרחים הותיקים על כיבוש השלטון המקומי בידי הפועלים - כאן אין הרגשה כזאת, כי גם הפרדסנים והחקלאים הותיקים רואים את ראש המועצה הפועלי כבן המושבה וכעובד מסור ונאמן, הנותן את מיטב זמנו ויכלתו לטובת המושבה ולניהול עניניה בסדר וביושר, בלא לבקש יתרונות לעצמו או למפלגתו. צאצאיו: יהודית, שלמה.
יוסף מילט
נולד בשנת תרמ''ט (15.4.1889) בדומברובה שליד טארנוב בגליציה המערבית לאביו ראובן זליג (מורה לעברית ותנ"ך, מפורסם בשעתו כבעל זכרון נפלא בתנ"ך בעל פה) ולאמו חנה. למד בחדר ובבי"ס עממי ליהודים, מאותם שיסדה וקיימה הקרן של הבארון הירש בעיירות גליציה. למד גם מפי אביו והמשיך ללמוד גמרא בקלויז. פעם התפלל החזן המפורסם משה שור מקראקוב תפילת-אורח בדוטברובה עם מקהלתו ובבואו בשבת בבוקר לבית-הכנסת שמע נער יושב ומזמזם לעצמו בדייקנות מפליאה את הקומפוזיציה "מקדש מלך", שהחזן האורח זמר אותה אמש בקבלת שבת. הנער היה יוסף מילט. החזן שאל אותו, מאין יודע הוא ניגון זה. השיב לו הנער, ששמע אותו אתמול. במוצאי-שבת בחן החזן את הנער ביתר הנעימות שהשמיע כאן ומצא אותו בעל תפיסה וזכרון מפליאים בזמרה. החזן שור לקח אותו אתו לקראקוב כסוליסט-אלט במקהלתו ולימד אותו קריאת תוים וזמרה סדירה. אח''כ היה מזמר במקהלות החזנים בז'שוב (ריישא) ובפשמישל, ובתקופה מאוחרת יותר למד גם מפי החזן הנודע זיידל רובנר. כשהגיע קולו להתחלפות ולא יכול לזמר במקהלה, נשלח בסטיפנדיה של עירית דומברובה ללמוד מוסיקה בקונסרבטוריון הממלכתי בוינה. אח''כ נתקבל ללא תשלום שכר-לימוד לאקדמיה למוסיקה ולאמנות בוינה ולמד בשנת 1908/09 הרמוניה, קונטראפונקט וקומפוזיציה, ובמקצועות צדדיים למד לימודים עיוניים בתורת המוסיקה וידיעות מעשיות בכלים שונים, ובשנת 1912/13 הוסיף להשתלם בקומפוזיציה.
בסוף 1920 עלה ארצה בחבורת שבעים חלוצים לבושים מדי חיילים אוסטריים, שעברו ברגל עד נמל ההפלגה טריאסט, להפגין בעיני הגויים את שיבת עם ישראל לארצו. נתקבל בתור מורה לתיאוריה והרמוניה בבית-הספר לנגינה "שולמית" בתל-אביב ושימש בתפקיד זה שמונה שנים, כציוני מנערותו ספג במהרה את רוח הארץ ונתן לכך ביטוי אמנותי במנגינות שחיבר לשיריהם של ביאליק, טשרניחובסקי, שניאור, שמעונוביץ, המאירי ועוד. ביחוד נתפרסם במוסיקה שחיבר לשיר "אל ספוד" לשמעונוביץ (דוד שמעוני).
ב-1928 יצא לוינה להשתלם במוסיקה ליטורגית וקלאסית. קיבל שם סטיפנדיה וגם הדרכה עוזרת מאת הפרופ' שאלק, מנצח האופרה הוינאית. ארגן מקהלת נערים וסוליסטים, שבהופעותיה בניצוחו ובהתגלמות המוסיקה העילאית בשרביטו נתפרסמה לשבח בקהל חובבי המוסיקה בוינה עיר המוסיקה. המשיך בעבודתו במוסיקה הליטורגית כמורה בבית-המדרש לחזנות של