אחרות בפילולוגיה התלמודית לכל ענפיה, וכל תוך חיי מחסור, ביחוד בשנות מלחמת העולם הראשונה, ובהתעסקות הכרחית למען הפרנסה בעבודות עריכה שהיה בהן משום גזילה אכזרית של זמנו וכוחות הרוחניים, המיועדים לעבודה מדעית. בתרפ"ג התחיל להשתתף בעריכת "דביר", הרבעון הגדול למדעי היהדות, שביאליק אמר להוציא בקביעות בברלין. רבעון זה לא האריך ימים. אך במשרה שקיבל באותה שנה כמרצה ב"בית המדרש הגבוה למדעי היהדות" התמיד במשך שלוש שנים בכבוד ובהצלחה ושמו ועבודותיו נשתבחו בכל עולם מדעי היהדות באירופה ומעבר לים.
באביב תרפ"ה הוזמן להיות מרצה קבוע בבית-ספר גבוה למדעי היהדות באמריקה ואף נשלח לו צ'ק להוצאות הדרך ולמפרעה בסכום ראוי להתכבד. ימים מעטים אחר-כך הזמין אותו ד"ר י. ל. מגנס לפרופסור באוניברסיטה העברית העומדת להפתח בירושלים, ואז החזיר את הצ'ק לשולחיו, העדיף את התנאים החמריים הצנועים ובלבד שישרת את המדע שלו בארץ הורתו ועלה ארצה, ומאז היה עד סוף ימיו פרופסור קבוע במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה (וזמן-מה אף הדיקן של המכון), ומקצועותיו העיקריים היו תלמוד ופילולוגיה תלמודית. כשהועלתה הצעה לכונן ליד האוניברסיטה בית-מדרש לרבנים הצליח בהתנגדותו התקיפה לסכל את התכנית, לבל תביא התיאולוגיה המקצועית להגבלת חופש החקירה המדעית בספרות התלמודית.
ב-37 שנות עבודתו באוניברסיטה העמיד תלמידים ששתו את דבריו בצמא והמשיכו לפתח את מדעי הספרות התלמודית בעזרת הוראתו והדרכתו, והוא עצמו הוסיף להעשיר את המדע בהרצאותיו ובמחקריו שפרסם בדפוס, רובם ברבעון "תרביץ" למדעי היהדות, שהוא היה עורכו, ויתרם בכתבי-עת אחרים, רובם בעברית ומיעוטם בלועזית, בספרים, בספרי-יובל לאנשי-שם בחכמת ישראל (ספר קלויזנר, ספר מגנס, ספר צבי פרץ חיות) ובמאספים שונים. חוץ מ.דביר" ומ"תרביץ" האמורים למעלה פעל בעריכת "ידיעות המכון למדעי היהדות". חוברת ב' ו"מדעי היהדות, ספר ב'. רשימת כל חיבוריו משנת תרס"ב עד תש"י כוללת 132 ערכים, בהם הספרים "פירוש הגאונים על סדר טהרות" (ברלין, תרפ"א-פ"ד), "פירושי רבני יהודה בר נתן לכתובות" [ירושלים, תרצ"ג), שהוציא בלווי מבואות והארה מדעית כללית ומפורטת. ספרו המונומנטלי "מבוא לנוסח המשנה" בשני כרכים גדולים (ירושלים, תש"ח), ומאמרים ומחקרים קטנים וגדולים ב-30 כתבי-עת ומאספים עבריים וב-10 לועזיים על נושאים בחקרי תנ"ך, מדרשי הלכה, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי (בעיקר בחקר עריכת התלמוד והרבה חידושים בחקר הירושלמי, שהיה מוזנח לעומת הבבלי והוא הבהיר בו הרבה נקורות סתומות), מדרשי אגדה, גאונים ובני דורם, ראשונים, פילולוגיה של המשנה והתלמוד וספרות הגאונים (ענף מדעי שמרובים בו שטחים ונקודות של מגע עם השפות הלועזית ארמית מזרחית ומערבית, ערבית, יונית, פרסית וכו'), ארכיאולוגיה, היסטוריה וידיעת ארץישראל.
בשנת תר"ץ נשא לאשה את צפורה חנה בת ר' יהודה ליב די-בר. בשנת תש"ט זכה בפרס ביאליק של עירית תל-אביב על ספרו "מבוא לנוסח המשנה".
נפטר בירושלים ג' באדר תשי"ב (28.2.52).
צאצאיו: חיים מנחם, שרה חיה, יסכה.
מיכאל שורר
נולד בכ"ח כסלו תרנ"ו (3.12.1895) באובודובקה שבאוקראינה.
לאביו מאיר ולאמו חיה-שרה בת יהודה-אברהם דובינסקי. אחרי חינוך יהודי וכללי בבי"ס תיכון עבד כמזכיר אצל עו"ד בקישינוב, שם כתב בקביעות בעתון יומי רוסי ובעתונים האידיים ,דער איד" ו"אונזער צייט".
ב-1920 נשא לאשה את צפורה בת ישראל זילברמן מקישינוב.
בספטמבר 1921 עלה ארצה ועבד כמחסנאי במושב נהלל ואח"כ עבר לעבוד כפקיד בעירית תל-אביב במשך השנים בתפקידים שונים: עוזר למזכיר העיר, מזכירו של ראש העיר, מאיר דיזנגוף ז"ל, מזכיר המשפט העירוני, ועור. היה יו"ר הועד הראשון לארגון הכללי