של "מכבי" ו"השומר הצעיר" כשהיה חבר בהם. בגיל 14 ארגן להלה דרמטית עם חבריו בגימנסיה, ובתקופת הרעב הגדול באוקראינה ערכו הצגות בסיסמת "ילדים לילדים", שהכנסתם הוקדשה לעזרת הילדים הרעבים. הלהקה הוזמנה להציג גם בפני החיילים הפצועים של הצבא האדום במלחמת האזרחים. כן הוזמן אז לתפקיד מדריך ובמאי במועדון הצבא האדום.
בשנתו ה-17, ב-1924, עלה ארצה עם הוריו ואחותו שרה על פי דרישה מאת אחיו שלמה , והתחיל לעבוד כפועל בקבוצה של אחיו בירושלים. הצטרף בין הראשונים לאולפן של "אהל", וכיתר חלוצי התיאטרון של הפועלים בראשיתו הקדיש את ערביו, אחרי ימי-עבודה מפרכים, ללימודים ולהתכוננות להצגות, והשתתף בתפקידים ב''נשפי פרץ", ב"יעקב ורחל" ב"ירמיהו" ובפרקי זמרה.
להצעת אחיו יצחק נסע לברלין להשתלמות בזמרה ובאמנות הבמה ברמה גבוהה ובמשך הזמן השתתף בהצגות דרמתיות בבימויו של ריינהארדט ובהצגות אופרה מודרנית בניצוחו של קורט וייל ותפס מקום על הבמה הגרמנית. אך ב-1932, כשהאוירה שם כבר היתה ספוגה אדי-רעל נאציים, לא המתין עד שיעלו הנאצים לשלטון, וזמן מועט לפני כן חזר ארצה והופיע על במת התיאטרון "מטאטא" ובנשפי זמרה על במות שונות. ב-1934 נזדמן לו תפקיד חלוצי חדש : לתת את קולו לתקליטים עבריים ראשונים שיצרה אז חברת "אחוה" בתל--אביב, וב-1935 הוזמן ללונדון וגם שם נתן את קולו לתקליטי חברת "דאקה" בליווי-פסנתר של הקומפוזיטור משה וילנסקי , ואחר חזר ארצה ולתפקידיו ב"מטאטא". ב-1937 יצא לפי הזמנת הקהק"ל בבלגיה לסיבוב הופעות שם עם הרקדנית נעמי ליף ואח"כ המשיך בסיבוב "מזמרת הארץ" בפני המוני היהודים בפולין, ליטא ולטביה. ב-1938 חזר ארצה, הופיע בקונצרטים ובקאבארט העברי הראשון בארץ, "סמדר", שנוסד אז על חוף ימה של תל-אביב והצטיין גם כפזמונאי-פארודיסט וכקונפראנסיה.
נשא לאשה את הרקדנית מיה ארבטובה , שעלתה ארצה מריגה, ויחד עמד, ועם השחקן מיכאל גור יסדו דוכן לבידור והומור בשם "אף-על-פי", שבראשית מלחמת העולם השנית שימש נקודת משיכה גם לאנשי צבאות הברית שחנו בארצנו ובעיקר לחיילי הבריגדה העברית בצבא הבריטי. אח"כ עבר עם רעיתו להשתתף ב"אופרה עממית", ובהתאם לחליפות ולתמורות בענף הבידור בארצנו הספיק במשך שנים אחדות ליסד את "הקומדיה המוסיקלית", להשתתף ביסוד במת "לי-לה-לו"' לחזור ל"אופרה עממית", ליסד "רביו מוסיקלי" ולהופיע בחזיתות ובמשלטים ולהביא רגעי קורת-רוח אמנותית לחיילנו במלחמת השחרור. בסוף 1948 נשלח מטעם הסוכנות להופעות בפני המעפילים במחנות. אח'כ עשה שנה בארה"ב בסיבוב אמנותי עם שושנה דמארי ומשה וילנסקי, הופיע גם בכינוסי-עם מטעם המגבית המאוחדות, הקה"ק וכו' והקליט שירים עבריים מפיו. חזר ארצה ושוב השתתף זמן-מה בלהקת "לי-לה-לו". יצא לסיבוב בדרום אפריקה והופיע שם גם מטעם "ברית עברית עולמית" והשאיר גם שם את עקבות קולו בתקליטים, ואחרי סיבוב נוסף באירופה המערבית חזר ארצה והצטרף ללהקת "דו-רה-מי" וממשיך להופיע בענף החביב עליו, באופרטה.
בתו: עפרה.
מאיר כהני
נולד בסלונים (רוסיה) בחדש שבת תרנ''ט (1899).
לאביו משה ליב (מורה) ולאמו זהבה. קיבל חנוך מסורתי וכללי, בשנת תרע"ג (1913) עלה לארץ.
עבד בתור פועל חקלאי במושבות באר-יעקב, נסציונה, פתח-תקוה.
מראשוני קבוצת "אחוה" בפתח-תקוה. והיה מראשוני המתישבים ב"תל-חי". ואח'כ בכרכור.
נתמגה לגנן בעירית-תל-אביב ונהיה למפקח על