המתנדבים מבאר-טוביה ומגדרה שבאו לעזור לאכרי עקרון בקצירת התבואה ובאיסופה.
בחזרו לכנרת חלה בקדחת וכתוצאה מזה הוזנח המשק. התיאש מהאפשרות של התבססות בארץ וברוב אכזבתו היגר לאוסטרליה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ביקש להתנדב לצבא. בראשונה לא ניתן לו מבוקשו זה בשל נתינותו האוסטרית, אבל בעזרת מנהלי "כרמל מזרחי" האחים גינצבורג מראשון לציון הצליח להתקבל לצבא. בהגיעו למצרים נפגש עם ידידיו מהארץ וגולל לפניהם תכנית מרהיבת-עין כיצד יכנס לגדרה עם הצבא המנצח.
שימש מורה-דרך לגדוד הגמלים בחזית עזה, כי הכיר יפה את דרכי הארץ וכן היו שגורות על פיו העברית, הערבית והאנגלית. בעזה נפצע בכדור והוחזר לאוסטרליה, במקום שהחלים מפצעיו.
נשא לאשה בת למשפחה ארצישראלית שהיגרה לאוסטרליה. מצבו החמרי היה קשה ובעזרת אבא ואחיו חזר לארץ עם אשתו ושתי בנותיו.
שבור ורצוץ הוא בא לגדרה ואעפ"י שהיה בן המקום התהלך בהרגשת בדידות לאחר שכל חבריו נתפזרו בחלקי הארץ השונים והחיים במושבה נשתנו בינתיים תכלית שינוי. שימש תקופה קצרה כראש הגפירים בגדרה עד שחלה במחלות-דם.
נפטר בת"א, ג' אייר תרצ''ח (4.5.1938).
דוד בן-יוסף (פסובסקי)
נולד בסלונים (רוסיה) כ' אייר תרס"ט (1909).
לאביו החזן הנודע ר' דב פסובסקי (בנו של הרב ר' נתנאל מגיד ז''ל, מחבר "משיבת נפש" ו"אמונת התחיה") ולאמו צביה בת משה וולף שמוקלרובסקי. קבל חנוך בחדר, בישיבה וגמר בית ספר תיכוני.
התחיל את פעולתו הצבורית בהיותו נער בן 15. כבר אז יסד בשדליץ (פולין) שעורי ערב ללמוד השפה העברית והקים מבין חוגי הנוער בעירו "קבוצת חובבי שפת עבר", היה בין מארגני ופעילי "החלוץ" בשדליץ ושמש כמזכיר גליל פודלסיה.
היה חבר המערכת "שעדלעצער וואכענבלאט" והצטיין במאמריו החנוכיים ציוניים-חלוציים. כתב גם מאמרים באידיש בעתונות היומית בורשה.
לפני עלותו לארץ צורף למרכז "החלוץ" ומרכז הנוער הציוני-סוציאליסטי "פרייהייט-דרור" בפולין וביקר בערי השדה. נאם, הסביר וארגן את הנוער היהודי סביב דגל "החלוץ".
ב-1932 נשא לאשה את ברכה בת ישראל חיים בורנשטיין. בשנת 1932 עלה ארצה והשתקע בירושלים. עבד תחילה כפועל בנין, אח"כ בפקידות במוסדות הלאומיים ועבר למסחר בתור סוכן של חב' "תנובה".
היה בירושלים עסקן ידוע במוסדות צבוריים שונים, חבר ועד שכונת גאולה וכרם-אברהם. חבר פעיל ב"מפלגת פועלי ארץ ישראל" וציר לועידות ומועצות המפלגה.
בשנות המאורעות 1936-38 עמד בראש מחלקת האימפורט של "כופר הישוב" וע"י פעולתו המוצלחת הכניס רבבות לירות לקופת ההגנה, בהיותנו עדיין "מדינה בדרך".
בשנת המצור ב-1938 בירושלים היה בין ראשי "משמר העם" ופעיל במרכז המפקד לשרות העם בעניני גיוס לצבא ועבודות הביצורים. כתב מאמרים בעתון "מגן-ירושלים", כן פרסם רשימות בעתונות היומית.
עם גמר מלחמת השחרור עבר לגור בתל-אביב ונכנס לשרות המדינה כפקיד גבוה במשרד הבטחון.
טפל בשקומם של נכי מלחמת השחרור והחיילים המשוחררים.
הוציא חוברת על פעולות השיקום (70 עמודים עם תצלומים).
היה מפקד בהגנה, קצין גיוס לצ.ה.ל.
עם הצפיה להכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית עצמאית והמתיחות המיוחדת הבולטת שהורגשה אז בירושלים, היה בין ראשוני מארגני "משמר-העם" יחד עם יעקב צור, זאב אפשטין, בן-ציון קמנצקי, מ. גרינ ברג, א. ינאי וכו'. נשלח לשם למלוי תפקיד כאיש "הגנה" ותיק. צורף גם לקבוצת פעילי "שרות-העם" ומלא תפקיד מנהל התחנה המרכזית לגיוס לצבא