נשאר תקוע בוילנה, ושוב נפגש עם המשטר הבולשבי שחמק ממנו לפני 20 שנה. אך בסוף 1940 הצליח שוב לחמוק ממנו ולעלות ארצה עם משפחתו.
בארץ ניתן לו להמשיך בשרות קרן היסוד, אך בעקב מחלה קשה שעברה עליו לא יכול עוד להמשיך באותו מרץ כמו לפנים בפולין. בכל זאת שמח הוא בחלקו למראה הבנין הגדול של מדינת ישראל, שגם לו חלק בהנחת יסודותיו.
צאצאיו: נחום עזגד (קצין בצה''ל), דוד עזגד.
ד"ר ואלטר פרויס
נולד בשנת תרנ"ח (20.1.1895) בברלין שבגרמניה. לאביו דוד (סוחר) ולאמו עליזה לבית לוינהרץ (מצאצאי ה"תוספות יום-טוב" ודורות של אנשי-רוח, ביניהם אחד מראשוני הרופאים בשלזיה בראשית המאה ה-19). למד בגימנסיה בברלין ובאוניברסיטאות פרייבורג וברלין והוסמך לדוקטור לכלכלה ולפילוסופיה. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בניהול מוסד סוציאלי לעזרת פליטים יהודים ממזרח אירופה בברלין על-ידי סידורם בעבודה וסעד לסידור ראשון, וכן היה חבר המזכירות של "הפועל הצעיר" בגרמניה (ביחד עם חיים ארלוזורוב, ישראל רייכרט, רובוט וולטש, ליאו קדמן, המשורר לודוויג שטראוס ואחרים).
עלה ארצה ב-1922 ונתקבל לעבודה ככלכלן בועד הפועל של הסתדרות העובדים ומאז הנו ממשיך בעבודה זו בקביעות כמנהל המחלקה הסטטיסטית בועד הפועל, מרצה קבוע זה למעלה מ-17 שנה על מדיניות סוציאלית וקואופרציה בבית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב, וכן מרצה בבית-הספר הסוציאלי של עירית תל-אביב ובבית-הספר לפעילי ההסתדרות.
נשא לאשה את בלה לבית המבורגר ובזיווג שני ב-1942 את ארני אסתר בת מרטין זיידל. פרסם מאות מאמרים ומחקרים ב"קונטרס", "הפועל הצעיר", "דבר" ומוספיו ושנתוניו); "המשק השיתופי", "שיתוף", "מסחר ותעשיה'', "במעלה'', "פנקס", ,Near East ,International Labour Review ועוד, שורת ספרים על תנועת הפועלים בארץ (עם הקדמה מאת דוד בן-גוריון ) בכמה שפות, ספר על "מדיניות סוציאלית בעולם ובארץ" (בהוצאת "עם עובד"), על "דמוקרטיה סוציאליסטית", "ערכין" (א"ב ציוני ארצישראלי, יחד עם מר דורון), המאמרים על תנועת הפועלים בארץ באנציקלופדיה העברית (מסדה), ספר בגרמנית "המעגל נסגר" בהוצאת "אולימפיה" (פויכטוואנגר) תל-אביב 1951, ומכין לדפוס בשביל הוצאת "עם עובד" ספר מקיף על המשק השיתופי בארץ ובחו"ל.
עסוק כל השנים במחקר סטטיסטי, כלכלי ופוליטיסוציאליסטי, בהוראה במוסדות הנ"ל ובסמינריונים וכו'. נסע בשנות 1924 ו-1929 לפעולות צבוריות בגרמניה, צ'כיה ואוסטריה. נבחר לקונגרס הציוני ב-1929 מטעם אחדות העבודה וב-1935 מטעם מפא''י.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): ראובן (חבר קיבוץ שדות-ים), דבורה אשת אבשלום עופר.
ד"ר ברל (בוריה) פרימר
נולד בשנת תרע"ב (16.5.1912) בטימושגרוד שליד סארני, בפלך ווהלין שברוסיה (בין שתי מלחמות העולם בפולין).
לאביו אריה (מנהל המחצבה בקלסובה, ציוני ותיק ועסקן צבורי, ממשפחת רבנים ולאמו רבקה בת ברוך ממשפחת באלאבאן. למד בחדר, בבית-ספר עברי של "תרבות", בגימנסיה עברית בקובל. אח"כ למד באוניברסיטת ליג' שבבלגיה, גמר בהצטיינות והוסמך לדוקטור למשפטים (נושא הדיסטרציה היה על המיעוטים הלאומיים), והוסיף להשתלם במדעי המדינה בסורבונה שבפאריס.
בגיל 14 הצטרף לתנועת השומר הצעיר בסארני והשתתף ביצירת קנים לתנועה בכל הסביבה (רבים מחברי הקנים הללו הנם כיום בקיבוץ מסילות שבעמק בית-שאן), בלמדו בבלגיה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בסרניי, ונתמנה למזכירה הראשי של מרכזה בבלגיה והשתתף ביצירת תנועת "דרור". משעבר ללמוד בצרפת נתמנה למנהל מחלקת ההסברה בלשכה הארצית של הקה"ק, השקיע הרבה יזמה ועמל בליכוד ארגוניהנוער הציוניים בצרפת בפדרציה אחידה ושימש בה כמזכיר כללי. (תנועה זו נתנה עוזרים לפעולות לעזרת ההעפלה).
ב-1939 יצא לאמריקה בשליחות הפדרציה של יהודי פולין ונכנס לפעולה בתנועת-העבודה הציונית בארה"ב מ-1940 עד 1946 כמנהל "אידיש נאציאנאלער ארבעטעו פארבאנד" בשיקאגו ואח"כ עד 1952 כמזכיר ראשי של מפלגת פועלי ציון לארה"ב בניו-יורק. היה חבר במועצה הציונית, סגן יו"ר המגבית ההסתדרותית, חבר בהנהלת קרן היסוד ובהנהלת יתר המוסדות המרכזיים של התנועה הציונית. ביחוד פעל למען משיכת הנוער