(ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה), שקיבל אז אריסות מאדמת סג'רה. נשאה אתו באהבה את כל הקשיים שבהתנחלות ראשונה בסג'רה ואח"כ בכיבוש עבודה במקומות שונים בארץ, ובסוף באה אל העבודה ואל הנחלה הקבועה בתל-עדשים. גם כאן נאבקה קשה עם תלאות בראשית של מתנחלים במקום חדש, יכלה להם והשתרשה בקרקע הכפר שהשתתפה ביסודו.
אברהם חיים סולומון
נולד בקלנה (הונגריה) בשנת תרל"ו (1876). לאביו יעקב שלמה ולאמו חנה. קיבל חינוך מסורתי. הקים בית חרושת לספירט בעירו. לקח חלק פעיל בעבודה צבורית בארגונים דתיים. בשנת 1900 נשא לאשה את פנינה בת אברהם יעקב ברוין. בשעה שרוב בני משפחתו הגרו לארצות הברית עלה הוא ובני משפחתו לארץ בשנת 1923.
היה בין ראשוני ומיסדי "כפר גדעון" בעמק יזרעאל, יסד שם את בית הכנסת הגדול.
יחד עם בני משפחתו (7 נפשות) עבד את האדמה בכפרו.
בכ"ג אייר תרפ''ט (1929) נפטרה רעיתו, וב-1934 נשא לאשה את רבקה בת שלמה הרשקוביץ. ב-1936 עבר לגור לחולון. בשכונת עם יסד את בית הכנסת שהוא גבאי שם עד היום וכן הקים את בנין המקוה היחידי במקום.
יחד עם בניו הקים מאפיה מודרנית בשם "קונדיטוריה הונגרית - תבורי-סולומון" בתל-אביב.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): שמחה תבורי, אהרן סולומון, יהודה סולומון, דוד סולומון, שלמה תבורי, שושנה אשת ברוך יוסט, אסתר אשת סימון ארין.
פנחס רחמן (ריצמן)
נולד בקיוב (רוסיה), בשנת תרמ"ח (12.1.1888). לאביו משה (ראה כרך א', עמוד 159) ולאמו ריינה לבית ריל. קבל חנוך מסורתי וכללי. השתלם בביה"ס לאמנות בקיוב.
היה פעיל בארגונים הציוניים בעירו. בשנת 1909 עלה ארצה עם אביו ואחיו נפתלי (ראה בכרך זה). הביאו מכתב המלצה מאת הפרופסור מנדל שטם אל ר' זלמן דוד ליבונטין, מנהל בנק אנגלופלשטינא ביפו, שיעזור להם להיאחז בארץ. היה החבר השמיני ביסוד המכבי ביפו. מראשוני ההגנה. היה פעיל בהבונים החפשים ביפו.
הכיר את הפרופ' בוריס שץ בירושלים. למד ועבד כמה שנים בבית הספר "בצלאל" בירושלים.
עבד אצל הצלמים נרינסקי-טומיאן, בעיקר בעיבוד תמונות גדולות.
עזר לשאר בני המשפחה לעלות לארץ.
עבר ליפו והקים צלמוניה שבה עבדו שתי אחיותיו ואחיו הצעיר יהושע. עבדו כעין קואופרטיב וזה היה מהקואופרטיבים הראשונים בארץ.
נשא לאשה את אליזבט בת אלתר מטרוס מארצות הברית.
ב-1926 נסע לארצות הברית.
נפטר בניו-יורק, כ"ג טבת תשי"ד (29.12.53).