לה היהודית באודיסה, נבחר ליו"ר הסיעה הציונית שלה, הסיעה הגדולה במועצה.
ציר האספה הכל-אוקראינים של הקהילות היהודיות מטעם קהלת אודיסה, ב-1918 נתמנה על ידי האקזקוטיבה הציונית בלונדון לשמש נציג רשמי של ההסתדרות הציונית הרוסית - והודעה על כך נשלחה לשר החוץ האנגלי לורד קרסון .
ב-1919 יחד עם ז. טיומקין ארגן את הקבוצה הראשונה של עולים לארץ ישראל אשר עלתה באניה "רוסלאן".
ב-1920 השתתף יחד עם ד"ר שורצמאן בתורת צירים מטעם ציוני אוקראינה בועידה הציונית העולמית בלונדון.
בחודש ספטמבר 1920 שוגר לארץ ישראל בתורת מזכיר כללי של "האנגלו-פלשתיין ביולדינג קומם. לימיטד", מפעל לעבודות בניה אשר היו"ר שלו היה סטיוארד סמואל , אחיו של הרברט סמואל. ב-1921 רכז חומר על הפוגרומים באוקראינה (בשנים 1920-1918) והמציא אותו למוצקין אשר העביר אותו לליגת העמים.
ב-1921 נאלץ מסיבות משפחתיות לצאת מן הארץ, עבר לברלין ושם שימש נציג "קרן היסוד" לפעולה בין יהודי רוסיה בגרמניה.
ב-1924 עבר לפריס, שם השתתף בועידה הראשונה של "הציונים הרבזיוניסטים", בה הרצא שתי הרצאות.
היה סופרו של השבועון הציוני "רזסביט", החל מיום הוסדו (בשנת 1905). בשנת 1922 צורף למערכת ה"רזסביט" (בברלין) והיה חבר בה עד 1934 (בפריס).
ב-1926 יסד בפריס בנק "קרדיט מוטוא עבריה" אשר שמש את האמיגרנטים היהודים בפריס ונתמך על ידי "הבנקים הקואופרטיביים הצרפתיים" בפריס אשר בראשו עמדו ליאון בלום וגסטון לוי. לאוואל שבא לשלטון בשנת 1934 שלל מהבנק הנ"ל אשראי ממלכתי, והוא חוסל, מה שגרם גם לחסול הבנק שיסד.
במשך כל שנות פעולתו הציונית קרא הרצאות על נושאים ציוניים ולאומיים באספות עם, בסמנריונים, בחוגים, ארגוני נוער וכו'.
תוך פעולתו בתור עורך-דין, היה פעמים רבות סניגורם של ציונים - כשאלה הואשמו בפעולה בלתי חוקית בפני בתי משפט בערי דרום רוסיה שונות, וכן במשפטים פוליטיים של לא-יהודים.
ביקר בארץ בשנים 1920, 1931, 1935, 1937 ועלה להתישבות קבע ב-1939, ומאז הנו משתתף בקביעות בעתונים: "הבקר" (עד 1948) ב"המשקיף" ואח"כ "חרות".
היה ציר בקונגרסים ציוניים עולמיים אלה: בשנים 1905 (בזל), 1907 (האג), 1909 (המבורג) מטעם ציוני אודסה 1921 (קרלסבד) - מטעם ציוני ברלין, 1925 (וינה), 1931 (בזל), 1933 (פראג). מטעם ציוני פריס.
צאצאיו: גדעון, יהודית אשת האדריכל משה חת (חיפה), שלמה.
גרשון אפרת (קרונזאק)
נולד בעיירה סעראצק (פולין), ט"ו שבט תר"ן (1890). לאביו אברהם אבא (מורה עברי, תלמיד חכם, נפטר ז' סיון תרנ"ח) ולאמו פייגע זלאטע בת משה אפרים קיזלשטיין (מצאצאי אדמו"רים ורבנים). קבל חנוך בחדר ובישיבות.
גדל בבית אביו חורגו השו"ב והחזן ר' משה פרומ ברג , שהיה חזן ושו"ב בעיירות פאפא ויענדשעווי ממנו ינק את ידיעותיו בתוי נגינה ובחזנות.
נתמנה למנצח על מקהלה בעיירה זגערזש. השתלם אצל חזנים רבים והיה עובר לפני התיבה מזמן לזמן.
בשנת תרע"א (1911) עלה לארץ, התישב בירושלים ונעשה לנושא כליו של הפרופ' א.ד. איידלזון , מנהל "המכון לשירת ישראל". נתמנה למנצח על מקהלה עד 1919.
למדי אצל אידלזון תיאוריה והרמוניה.
בשנת 1912 נשא לאשה את רחל בת חיים הכהן הורביץ (בעל ביח"ר למלח שולחני) מפתח-תקוה.
בשנת 1919 נסע לארצות הברית, ונתמנה מורה לזמרה ב"טמפול בענדעקליס ביורא". אח"כ נתמנה לחזן בעיר נארפאלק, משם עבר לכהן כחזן ב"טעמפעל בית אלקים" בברונקס - ניו-יורק.
משנת 1927 הוא החזן של ה"טעמפעל בית מרדכי" בפערט - ממבאי - ניו-ג'רסי.
נתמנה ע"י לשכת החנוך בניו-יורק - מורה לנגינה בבתי הספר היהודים בעיר. וכן מורה ומרצה במדרשה לחזנות שעל יד ה"היברו יוניון קאלדג' בניויורק.
למד תורת הצורה וקונראפונקט חפשי אצל יוסף אחרון. חבר באגודת הקומפוזוטורים בארצות הברית.
חבר בועד של ה"ג'ואיש מוזיק פורם", חבר באגודת המוסקולוגים בארצות הברית.
קבל תואר "חזן מכובד בישראל" מה"היברו יוניון קולדז סקול אוף סוסיאל מוזיק".
בשנת 1929 נטע פרדס בנס-ציונה בא"י בשעה