תה", לאמן את המושבעים מבין חברי ההגנה שנשלחו לשם.
אחרי חניתה נשלח להשתתף ולהדריך בהגנה בכל חלקי הארץ, בגליל ובנגב, בעמקים ובשרון.
בלילות השמירה הארוכים ובימי המצפה, הוא המשיך לאמן את חבריו.
נשא לאשה את צביה בת משה רוזנבום. בשנת 1939 היה נדרף ע"י הבולשת כחשוד עם קבוצת המ"ג.
כשפרצה המלחמה העולמית השניה היה בין הראשונים שהתגיסו לגדודים המיוחדים בצבא הבריטי בימי "אל-עלמיין" (1942) ועלה לדרגת "רב סמל".
כאשר הניפה ה"בריגדה העברית" את דגלה באיטליה, הצטרף אליה ושימש בה רב-סמל.
בימי שירותו בבריגדה בא לעזרתם של פליטי חרב הנאצים. כתב הביתה: "בשביל דבר זה בלבד היה כדאי להתגייס", והוסיף: "המפחד מן המות, המות משיגו מהר"..
בהיותו באיטליה, בכפר בריזיגלה, יצא לבחון סוגי מוקשים, דרך על מוקש ונהרג במקום, ביום י"א אייר תש"ה (24.4.1945) ונקבר בבית הקברות הצבאי אשר ע"י ראבענה.
בתוך הצו למתן המדליה הצבאית נאמר: התת קצין גילה העזה ואומץ לב רבים ביותר בדחיקת האוייב משורת עמדות במשך ההתקפה בנקודה 47 ובאוסאנו ב-11 לאפריל 1945, הוא ניהל אישית קבוצת חיילים על פני שטח פתוח, למול עיני האוייב שהיה רחוק ממנו 70-80 מטרים בלבד. שני אנשים שניסו לעבור שטח פתוח לפני זה נהרגו. השטח היה זרוע ב"מוקשי נעל" והעמדות שחדר עליהן ב"פחי יוקשים", ושני הבתים שדרכם עברו והגיעו אל האוייב היו מוכנים ומזומנים לפצוץ. הוא בא במגע עם האוייב וכפה עליו הנסיגה. כעבור רגעים הוביל את קבוצתו לעמדה שממנה יוכל לבוא במגע עם האוייב, בעוד הוא עצמו עוסק בפירוק הפצצים וחמרי הנפץ שבבנינים וסביבם. הדוגמא הנפלאה אשר ניתנה על ידו, שימשה ללא ספק אשראה לאנשיו, שהתפוצצות מוקש ופגיעתו רגעים מועטים לפני כן השפיעה השפעה חמורה על רוחם והדוגמא הנאה שניתנה ע"י רב-הסמלים אליהו הרשקוביץ היא שעודדה את האנשים ועוררתם להתקדם ולתקוף את האוייב בעוז".
הרב הצבאי, הקפטן יעקב גיל (ליפשיץ) הקדיש לו פרק מיוחד ב"ספר הבריגדה" שלו, וכן הופיע אוטוביוגרפיה שלו בשם "אליהו הרשקוביץ" ב"מערכות" (1947).
יוסף (יוסקה) וייסמן
נולד בטילטרבנה (בסרביה) בשנת תרע"ד (15.7.1914).
לאביו דוד יצחק (מהנדס ימי. היה קבלן לבנינים בתל-אביב) ולאמו צפורה בת שלום ספוזניקוב (מאודיסה).
כבן 5 שנים היה כשהוריו עלו אתו לארץ.
עלה לארץ בשנת 1919.
קבל חנוך בבית ספר עממי ע'ש אחד העם, בי"ס תל-נורדאו ובבית ספר ימי "זבולון", עלה לדרגת מדריך לדייג, השתלם בדרכי ההצלה בים והיה לעוזרו של המציל אריה כץ (ראה כרך ד', עמוד 1932).
כשאריה כץ עבר לירושלים נתמנה במקומו בתור מציל בחוף ימה של תל-אביב.
בשנת 1932 קבל מדליה מידי ראש עירית תל-אביב - מטעם תחנת ההצלה "זבולון" - לחוף ימה של תל--אביב.
השתלם גם במקצוע המסזים הרפואיים אצל פרופ' אוטובובר . נתמנה למורה להתעמלות ולמסזים רפואיים ואורטופדיה לילדים.
למד גם בבית המלאכה "מגן" (של יעקב גולדמן). נשא לאשה את אירנה בת ישראל פורדונסקי. חבר בועד הקלוב להתאגרפות שעל שם "בני ליאונרד" מיסודו של אבנרי. היה פעיל בהגנה.
ב-1933 כשאמיל אבנרי נתמנה למציל בחוף ימה של תל--אביב, החלו לפתח את דרכי ההצלה ב"חסקה"