הצטרף לפלמ"ח, נאסר ובקשי שוחרר.
משהוכרז מטעם המוסדות הלאומיים על גיוס לצבא הבריטי, היה בין הראשונים למילוי הצו. עלה לדרגת סרג'נט, התמחה בתותחנות ובטנקים. באותו זמן הוקמה הבריגדה העברית, והוא יצא אתה לאיטליה. שם השתתף בקרבות על יד ה"סניו" וקבל את אות ההצטיינות הגבוה מאת המלך האנגלי, על אומץ לבו ועוז רוחו.
משנגמרה המלחמה העולמית השניה, המשיך עם חבריו לעבודה, בין שארית הפליטה במחנות. לא פעם סיכן את עצמו בהעברת עולים לארץ. למטרה זו עבר את כל אירופה המערבית והמרכזית. עולים רבים העלה לארץ. העולים ראו בו אח גדול לעצה וכו'.
היה מדריך בקורס לתותחנים. תרגם מאנגלית ועברית קטעי אינפורמציה ודברי ספרות על הים.
נשא לאשה את שולמית בת יצחק גור אריה (מנהל בית הספר ביאליק בתל-אביב).
לאחר שחזר לארץ הסתדר בעבודה ב"חבל ימי לישראל" המשיך את למודיו במשפטים ועמד בבחינות. בראשית דצמבר 1947 התגייס גיוס מלא, אף שצו הגיוס לא חל עליו. מילא כמה תפקידים: בארגון הספריה הצבאית ובאגף הסרטים הצבאיים, בארגון ובהדרכה בקורסים לקצינים. כל פעולה שנקרא אליה בוצעה ונתמלאה על ידו במסירות למופת. ב-15 לאוקטובר 1948 כשהוכרז על הפעולה בנגב, התגנב מביתו בלי להודיע על כך, ובגמר פעולה זו, לאחר הנצחון המלא, עבר לצפון הארץ ועמד שם בראש פעולה ליד תרשיחה.
במלחמת השחרור נפל בתרשיחה בכבוש הגליל, כ''ח תשרי תש''ט (31.10.1948).
מרדכי מקלב
נולד בבריינסק, פלך הורודנא, בשנת תרכ"ו (1866).
לאביו אברהם ולאמו חינקה בת ר' אריה ליב גרץ. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות.
פתח בית מסחר לחמרי בנין וברזל והצליח בעסקיו. היה פעיל בעבודה צבורית, גבאי בחברת לינת הצדק, לומד את השיעור בתלמוד בחברת לומדי ש"ס וכו'.
נשא לאשה את רחל (רייכיל) בת ר' דוד אש (סוחר ידוע בחמרי בנין וברזל מעיר סימיאטיץ) נפטרה בפתח תקוה, ט"ו אלול תרפ"ג (27.8.1924).
אביו ודודו משה גרץ היו כבר אזרחי א"י נמשך גם הוא לארץ. באלול תר"ס (1900) בא לביקור בארץ, קנה בפתה-תקוה כרם ענבים וחזר לבריינסק, לחסל את עסקיו.
שלח תיכף את בנו חיים (בן 18) לפתח-תקוה, ללמוד חקלאות ולעבד את הכרם שקנה.
כעבור שנה עלה לארץ עם בני משפחתו והתישב בפתח-תקוה, שם היה גר אחיו הצעיר אריה ליב מקלף (אביו של הרמטכ'ל, רב אלוף מרדכי מקלף), ראה כרך א', עמוד 382.
נטע כרם שני וכרם שקדים, קנה את פרדס אחיו המנוח משה מקלף והיה בין הפרדסנים החשובים במושבה.
במשך 10 שנים היה גזבר ועד המושבה ופעיל בהנהלתה.
בימי המלחמה העולמית הראשונה ניהל יחד עם חבריו ברוך גולומב ודוד לייכטונג את החנות למכירת מכלת לאכרים שנפתח ע"י ועד המושבה.
כשבנק אפ"ק (היום - הבנק הלאומי) פתח שני סייפים בפתח-תקוה בימי המלחמה העולמית הראשונה, להלואות כספים לאכרים ולפרדסנים, סניף אחד בשם חברת "דן" והשני בשם חברת "גאולה", נתמנה הוא למנהל הסניף "גאולה" בהשפעתו, קנה גיסו שאול אש מוורשא, חלקת אדמה של 150 דונם מאדמת "יהודיה", והוא (מרדכי מקלב) נטע עבורו 70 דונם לכרם שקדים ו-80 דונם לכרם ענבים.
ביתו היה בית ועד לאכרים, ובכל ערב אחרי העבודה היו באים לביתו להתיעצות בעניני פרדסנות, הזמירה והבצירה.
נפטר בפתח-תקוה כ"א תשרי תרצ"ג (21.10.1932).
צאצאיו: חיים, אהרן, חנה אשת זינדל פלן, דוד (מנהל ספרים בעירית פתח תקוה),
יצחק טיקטין
נולד בירושלים. ניסן תרנ"ט (3.4.1899).
לאביו אברהם (ראה כרך ג', עמוד 1406) ולאמו בתיה בת ברוך יעקב זק"ש (מותיקי ועסקני ירושלים).
קבל חנוך מסורתי בחדר וכללי בביה"ס כי"ח (האליאנס) בירושלים.
היה פעיל במכבי ובארגוני הנוער וההגנה בירושלים. אחרי כבוש הארץ נתמנה כפקיד במחלקת הטלגרף האלחוטי הצבאי במחנה הצבא הבריטי בביר-סלם (ע"י המושבה באר-יעקב).
עבד במשרד הסוכנות של אלימלך זק"ש בירושלים.
נתמנה לסוכן נוסע ע"י פירמות צרפתיות בערי המזרח הקרוב והרחוק וכן באפריקה.
ב-1929 נשא לאשה את יוכבד בת יוסף זינס (ראה כרך א', עמוד 333).