בשנת 1906 עלה לארץ, עבד כפועל חקלאי בחולדה, בן-שמן ובפתח-תקוה. חבר "הפועל הצעיר" עבד עם פסלוב (מעין גנים), צודאקוב וזוכבצקי מתל עדשים וכו', ב-1909 קנה חלקת אדמה במושבה באר-יעקב, נטע כרם שקדים ועבד כפועל חקלאי בעבודות חוץ, התמחה בראשון לציון בהרכבת שקדים ובעיבוד הנטיעות.
ב-1916 נשא לאשה את צפורה בת בנימין רוזומיאנסקי (עלתה לארץ בשנת 1913 באניה "קרנילוף" עם סוניה שרה זיבילוק . נולדה ברקיטנו, פלך קיוב בכ"ד טבת תרנ"ב. עבדה כפועלת במשק ובפרדסים בבאר-יעקב).
בכל השנים לא עזבו את המושבה. לקח חלק פעיל בהגנת המקום, בשמירה וכו'. יחד עם אשתו הרחיבו את המשק.
צאצאיו: כרמי (מורה בגמנסיה הרצליה בת'א), בנימין (חקלאי בבאר יעקב), שרה (אחות רחמניה).
משה קלצין
נולד בשפולה, פלך קיוב (אוקראינה), י"ח אדר א' תרנ"ז (10.2.1897).
לאביו דוד דב קלצין (מצאצאי הגר''א מוילנא, ראה כרך ב', עמוד 650) ולאמו אהובה (ליובה) בת נחום יאמפולסקי. קבל חנוך מסורתי בחדר בעירו.
בשנת תרס"ז (1907) עלה לארץ, בעליה השניה.
למד בבית ספר תיכוני חקלאי בפתח-תקוה ובגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
התגייס בין המתנדבים הראשונים לגדוד העברי הראשון בסוף מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1922 נשא לאשה את חנה בת הרב אליהו ראם (מדייני ורבני ירושלים).
היה פקיד בשלטון הצבאי הבריטי בארץ ובעירק, המחסנאי הראשי באויריה הבריטית ברמלה.
ממיסדי המאפיה הקואופרטיבית הראשונה של העובדים בירושלים.
פקיד במשרדי הקונסול יונה קיבלר ומנהל "החברה הא"י מזרחית" בירושלים.
מורשה אגודת שפולה לקנית קרקעות בא"י, מראשוני מקימי שכונות "מקור ברוך" בירושלים.
חבר בועדי העובדים האזרחיים בצבא הבריטי, בנגב, ומייצג העובדים הנ"ל בשטחי חוץ ותרבות, חבר ועדי שכונות: כרם, מקור-ברוך בירושלים.
גבאי בבתי הכנסת "שירת ישראל", "היכל אבינועם", נשיא בית הכנסת ''בת ציון" בירושלים.
מרצה ופעיל בתנועת צעירי ארם-נהרים ועולי בבל בירושלים, פעיל ב"עונג שבת".
מזכיר ועד הסתדרות "המזרחי" בירושלים בשנת 1925.
יו"ר מסיבות בין עובדי הצבא בנגב במלחמת העולם השניה.
פעיל בין עדות המזרח ועולי בבל.
היה חבר משמר העם במלחמת השחרור.
מתענין בבעיות המעוט הערבי בארץ.
חבר הועד האיזורי של מפא"י במקור ברוך, יו"ר הועדה המונציפלית של מפא"י וההסתדרות במקור ברוך והסביבה, חבר ועדת ההסברה הכל - איזורית של מפא"י בירושלים.
חבר ועדת "מהעיר לכפר" בהסתדרות בירושלים, חבר מועצת תא מפא"י לעובדי הסוכנות היהודית בירושלים.
פקיד במחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית לא"י בירושלים.
כתב וכותב בעתונים: "דבר", "הד המזרח'', "קול יוצאי עירק בישראל", בטאון "מהעיר לכפר" ועוד.
צאצאיו: חוה אשת יעקב ליכטשין (ממשפחת הרבי מגור), מרים אשת חיים דוד ברזל, שלמה (נפל במלחמת השחרור), יהושע (פקיד משרד החקלאות), חסידה (פקידה באוניברסיטה).
שלום פישל פרבר
נולד ברוסיה, בשנת תרכ"ו (1866).
לאביו עוזר. קבל חנוך מסורתי.
למד סנדלרות והתפרנס מעבודתו.
היה פעיל בתנועות הנוער, בחובבי ציון וכו'. נשא לאשה את מרים , מעדות המזרח.
למד את השפה הערבית על בוריה.
אחרי שהוקמה המושבה גדרה בסוף 1884 ע"י הבילויים, עבר למושבה, ופתח סנדלריה ראשונה כמושבה, ובזה הקל על המתישבים, לא לכתת רגליהם לרמלה או ליפו.
התחבב על האכרים, עשה מלאכתו בעזרת אשתו לשביעת רצונם של לקוחותיו.
השתתף בשמירת הבטחון במושבה ובכל תפקיד שהוטל עליו.