ב1948-נשא לאשה את מרים בת דב בייטנר (היתה אז חיילת בחיל האויר).
ב-28.12.53 הוא מתמנה לדרגת אלוף, בתור מפקד חיל האויר הישראלי.
מיושב, נימוסי, ועושה רושם של אנגלי טיפוסי.
צאצאיו: רוני, גדעון .
ישראל איזנברג
נולד בירושלים בשנת תרמ"ו (1886).
לאביו אהרן בן הרב משה פינסקר (ראב"ד בירושלים בעדה האשכנזית).
קבל חנוך מסורתי בישיבת "עץ חיים" בחורבת ר' יהודה החסיד בירושלים.
ב-1908 עבר ליפו, והיה מהפועלים הראשונים שישרו את החולות תל-אביב ("אחוזת בית"). היה מהפועלים שבנו את "הגמנסיה הרצליה" בתל-אביב, נתמנה ע"י מ. דיזנגוף לאחראי על סגירת הכניסה לתל-אביב בשרשרות ברזל ברחוב הרצל, ליד פסי הרכבת בכדי למנוע בערב שבת ובחגים לתנועת כלי רכב. וכן היה שומר בשעות אחרי הצהרים ליד ביתו של "אחד העם" שתנועת כלי רכב לא יעברו בשעת מנוחתו.
המנוח מנחם שיינקין היה מפקיד בידו את הכספים לתשלומי הפועלים.
בימי המלחמה העולמית הראשונה גורש למצרים ונתגייס לגדוד העברי ב"חיל הפרדות" של זבוטינסקי ויוסף טרומפלדור ולחם בחזית גליפולי בתורכיה ובאי לימנוס היוני.
היה מהפועלים הראשונים שהשתתפו ביסוד ההסתדרות הפועלים העברים הכללית.
יוסף זלמן ברמן
נולד בקרליץ, מחוז מינסק (רוסיה), בשנת תרכ"ד (1864).
לאביו דוד (תלמיד חכם ומנהל משק גדול) ולאמו שרה מאשה לבית לוין. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה, ולמד מפי מורים פרטיים שפות שונות. היה תלמיד חכם.
מראשוני חובבי ציון בעירו ופעל רבות למען הציונות וההתישבות בארץ.
היה עסקן בעירו. בשנת 1904 עבר לגור בביאליסטוק.
נשא לאשה את פרומה מלכה בת אהרן משה סמסו נוביץ .
היה קבלן לרכבות וכבישים ברוסיה. ב-6 לספטמבר 1925 עלה עם אשתו לארץ.
עזר לבתו בהנהלת ספרי בית המרקחת שלה בירושלים והקדיש שעות ללמוד תורה.
השאיר בכתב-יד הצעות על הקמת קואופרטיבים.
נפטר בירושלים, י''ט ניסן תרפ"ז (21.4.1927).
צאצאיו: יענטע (סטודנטית לפקולטה לרפואה ורופאת שנים. נפטרה 2.9.1922), לאה אשת יוסף מנוח בנימיני (ראה כרך ג', עמוד 1484) רוקחת מדופלמת, בעלת בית המרקחת "אסותא" בירושלים (ראה את הערך שלה בכרך זה), אסנה אשת ד''ר חיים פליט (רופאה), טמה (אמה) ברמן (רופאה לגיניקולוגיה בירושלים), פרופ' (לרפואה ידוע) יחיאל ברמן .
לאה בנימיני (ברמן)
נולדה בקרליץ, מחוז מינסק (רוסיה).
לאביה יוסף זלמן ברמן (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמה פרומה מלכה בת אהרן משה סמסונוביץ, מקרליץ.
בשנת 1904 עברה המשפחה לביאליסטוק.
למדה בבי"ס, אכסטרן בביאליסטוק ובווארשה, אוניברסיטה בחרקוב וגמרה רוקחת (1913).
עד שנת 1920 עבדה בבית מרקחת במוסקבה ובקרים.
היתה פעילה בארגוני הנוער הציוני, בנות ציון ועוד. בשנת 1920 עלתה לארץ. עבדה במקצועה בקבוצת הפועלים ביבנה (בתור רופאה ורוקחת). אחרי פרעות מאי 1921 עברה לעבוד במקצועה בגדוד העבודה בראש העין ואח''כ הוזמנה לנהל את בית החולים במגדל ע"י טבריה.