באותה שנה נישאה ליוסף מנוח בנימיני (ראה כרך ג', עמוד 1484).
בשנת 1922 עברה לירושלים ופתחה בית מרקחת בשם "מאה שערים", זה היה בית המרקחת הראשון שהוקם בארץ ע''י אשה.
מהראשונות חברה בהסתדרות הרוקחים, כשהיתה משותפת לרופאים ורוקחים.
התחבבה על אנשי הישוב הישן' שבסביבתם פתחה את בית המרקחת, ושרתה אותם במשך 20 שנה, בהתחשבות עם מצבם החומרי הירוד.
בשנת 1940 העבירה את בית המרקחת לרחוב המלך ג'ורג' 12 בשם "אסותא".
נלחמה ונלחמת בעד קביעת מחירים אחידים בכל בתי המרקחת בארץ.
בימי הפרעות בירושלים מצאה תמיד ההגנה עזר רב בבית המרקחת שלה ובעזרתה. וכן במצור ירושלים, בשעה שהפגזים והיריות עפו מעל ראשה, היתה מגישה עזרה רפואית בכל מקום שנדרשה.
אהרן שמיר (שטינשליפר)
נולד בחרקוב (אוקראינה) בכ' ניסן תרע"ז (31.3.1917).
לאביו צבי שטינשליפר ולאמו שרה (סופיה) לבית זיסקוביץ (לו אחות לאה , הנשואה למורה אינז'נר מיכאל כבירי ).
בשנת 1921 עלה ארצה עם משפחתו, אשר נשתכנה בתל-אביב. אביו נמנה עם גדולי הסוחרים ביהלומים ובזהב.
את חנוכו קיבל בגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב, שם צעד את צעדיו הראשונים בשדה העתונות, בהיותו עורך העתון המחלקתי.
בשנת 1929, והוא אז בן 12, נפטר אביו. עם תום תקופת למודיו החליט להרויח את לחמו בעבודה. בשנת 1935 נתקבל לעבודה כטלפוניסט באגודת "פרדס" לשיווק הדרים. כעבור שנה נתמנה לסגן מנהל מחלקת משלוחי הפרי וכעבור שנה נוספת נמסר לידיו ניהול מחלקת הסטטיסטיקה של האגודה. בתוקף תפקידו זה שימש גם עורך דו-השבועון של "פרדס", שנקרא "ידיעות פרדס'', הוציא לאור חוברת-סקר על התפתחות ענף ההדרים בארץ.
עם הווסד העתון היומי "הבוקר", הוזמן ע''י מזכיר המערכת דאז, מר יצחק זיו-אב , לשמש עורך המדור "במשק ההדרים". היה זה קרש הקפיצה לבחירתו בעתונאות כמקצוע חייו. בד בבד עם מדור זה פירסם ב"הבוקר" סיפורים, רפורטז'ות ופליטונים משנת 1933 עד 1937 היה חבר בארגון הצבאי הלאומי, וכשהתפלג הארגון הצטרף ל"הגנה". משך תקופה מסוימת היה חבר הנהגת "המכבי הצעיר" בתל אביב.
בשנת 1939 נשא לאשה את רחל בת זאב זילברג, אחותו של אברהם תהגמי (ראה כרך ה', עמוד 2127). עם פרוץ מלחמת העולם (1939) שימש עורך השבועון "קולנוע" ואח"כ ערך דו-שבועון אנגלי מצוייר בשם "המלחמה בתמונות", שיצא לאור ע"י מו"ל פרטי בשיתוף עם לשכת המודיעין המנדטורית. דו-שבועון זה זכה לתפוצה גדולה והולכת בקרב הצבא הבריטי שחנה בארץ ובארצות השכנות, אולם נסגר ע"י השלטונות חדשים מספר לאחר הוולדו. הסיבה הרשמית היתה: אי המצאת 2 טפסים מכל גליון למושל המחוז. לאחר מכן נתברר, כי הוא מהווה התחרות לשבועון הרשמי של הצבא הבריטי "פארייד", שיצא לאור במצרים, והשלטונות הצבאיים דרשו לסגור את "המלחמה בתמונות" באמתלה כלשהי.
בשנת 1941 התגייס ל"פלוגת המכבי" שהוקמה במסגרת הגדודים העברים בצבא הבריטי. השתתף בכל פעולות הבריגדה היהודית. עם תום המלחמה באירופה נשלח לאוסטריה לשמש תורגמן בשפה הרוסית, ליד צבא הכיבוש הבריטי. עבד במחנות עקורים מכל הלאומיים, בא במגע עם מפקדי וחיילי הצבא האדום, עסק בהברחת פליטים יהודים מאוסטריה לאיטליה.
בתקופת שרותו בבריגדה פירסם רשימות מחיי החיילים ב"הבוקר".
עם שחרורו מהצבא הבריטי ביוני 1946 חזר לעבודה