במערכת "הבוקר", אח''כ עבד ב"המשקיף", פירסם ספרון בשם "יהודים אוחזים בנשק", בו סיפר את תולדות הבריגדה היהודית ומעלליה.
בשנת 1948 נתקבל ל"ידיעות אחרונות", אולם לא עברו חדשים אחדים והוא נאלץ לנטוש שוב את מקצועו, עם פרוץ מלחמת השחרור, וללבוש מדי צה"ל.
עם שחרורו חזר ל"ידיעות אחרונות", בוא הוא משמש עורך המוסף לשבת.
צאצאיו: רם-זאב, תלמה.
הרב יוסף גרשון הורביץ
נולד בשנת תרכ"ט (1869) בעיירה יורמיץ שבפלך מינסק, רוסיה הלבנה, לאביו ר' אברהם .
בעודו נער רך הלך אל דודו אחי אמו, רבי שאול חיים הלוי הורביץ , הרב בדובראוונה, ונתחנך בביתו.
כשעלה דודו הרב ארצה באלול תרמ"ג לקח את הנער עמו והוסיף ללמדו בת"ת ובישיבה שיסד בשכונת מאה שערים בירושלים, ובמשך הזמן נודע לשבח אף בין הלומדים הבוגרים והקשישים בבית-המדרש הגדול "ישועות יעקב" שבשכונה.
בתרמ"ו נלקח לחתן לבתו הבכורה, מלכה , של הסוחר ר' אברהם קרצ'מר , שעלה עם משפחתו מביאלי סטוק והתישב ביפו. המשיך ללמוד תורה בבית חותנו ביפו, וזמן-מה היה מורה ומחנך לבני שרה איטה פלמן, כשהיא גרה עם משפחתה בבית שבפרדסה בכפר סומל לשעבר (כיום סביבת רחוב הפרדס' ,מעבר לגן החיות בתל-אביב), משפחה יהודית בודדת בקצה הכפר הערבי, הרחק מהישוב היהודי הקטן שביפו העיר, ושם ראה בהתחדשות הקשר החי בין העם ואדמתו אות לאתחלתא דגאולה (ראה ערכי שרה איטה וחיים פלמן, כרך ב', עמודים 568 ו-744).) בשבתו ביפו השתתף בהשתדלויות חותנו למען יסוד תלמוד-תורה ובחירת רב, ומשנבחר הרב ר. נפתלי הירץ הלוי לרבה הראשון של יפו, המשיך ללמוד בהדרכתו ש"ס ופוסקים וספרי חקירה של חכמי ישראל מימי הבינים וספרי קבלה, ומשנוסד הת"ת "שערי תורה" מינהו הרב למחנך ומשגיח בו.
בתרנ"ה עלה חותנו לדור בירושלים וגם הוא עלה עמו. המשיך ללמוד בישיבת "תורת חיים" יחד עם הרב יונה ראם מבירז ועם הרב צבי פסח פראנק . נודע כגדול בתורה, שחבריו הרבנים שאלו לחות-דעתו בכל בעיה קשה והתחשבו בה. ירש מדודו הרב ר' שאול חיים הלוי הורביץ , מיסד הישיבה הגדולה "פרי עץ חיים" במאה שערים, את הנהלת הישיבה וכהונת רב השכונה "מאה שערים", ונוסף להדרכה הלימודית והרוחנית התמסר גם לפעולות מעשיות לטובת הישיבה ולומדיה.
מתוך חיבת הבריות התיחס בסובלנות ובהבנה לאנשי הישוב החדש ולפעלם למען חיזוק הישוב בארץ, ובקיץ תרע"ח, כשהישוב העברי ביהודה, שהיה כבר תחת שלטון הכיבוש הבריטי, החל להתארגן לשם השתלבותו בהנחת היסוד ל"בית הלאומי היהודי" לפי "הצהרת בלפור", התיצב הרב בראש סניף "המזרחי" שנוסד אז בירושלים, והודות להוקרה הכללית שרחשו לו בישוב החדש לא פגעו בו הקנאים מתנגדי הציונות אף בצורתה הדתית.
אחרי שנים מספר פרש מפעילות צבורית זו ונשאר אוהד שקט לתנועת "המזרחי", וכשנוסדה המועצה הדתית ליד קהלת ירושלים לפי חוקת "כנסת ישראל", נבחר הוא לראשה הראשון. גם מתפקיד צבורי זה פרש לאחר זמן והתרכז בפעולתו הרבנית בשכונה ובהנהגת הישיבה, ולעת זקנה נסע פעמיים לארצות הברית ופעם לאנגליה להביא עזרה חמרית לחילוץ הישיבה ממצבה הקשה.
היה ראש המועצה הדתית בירושלים.
נפטר בירושלים, י"ד ניסן תשי"א (20.4.51).
צאצאיו: מאיר, שיינה אשת ר' יעקב ליב לוי, שירקה אשת הרב בנימין טרכטמן (רב בארצות הברית)' חיים (מורה).
נחום וילנסקי
נולד בראש פינה, בשנת תרנ"ז (10.5.1897).
לאביו משה אפשטיין-וילנסקי (מפקח ברשת החנוך של הבארון רוטשילד בראש פינה ואח"כ בזכרון יעקב) ולאמו ויטיה בת ליב ויסמן .
את השכלתו התיכונית והאוניברסיטאית קבל בסורבון (בצרפת).
כבר ב-1913 התחיל לפעול בשטח מדיניות החוץ של התנועה הציונית בלשכת הנציגות הציונית בקושטא, שבראשה עמד אביגדור יעקבסון. אחרי המלחמה העולמית הראשונה נתמנה לבא כח עתונים אירופיים חשובים ובתוקף תפקיד זה ביקר תכופות בארצות ערב ויצר לו שם קשרים הדוקים עם מנהיגים ערבים שונים.
בשנת 1925, אחרי נצחונו הסופי של אטא-טורק