ביחד עם יעקובסון הוציא אנתולוגיה של הליריקה העברית החדשה.
סגנונו העברי היה למופת.
יהודה חורין
נולד בקולמוה (מזרח גליציה), טבת תרנ"ה (1895 7.1).
לאביו מנחם מנדל גרינברג (פחח וסוחר בחומרי ברזל, ציוני ותיק, עסקן בין בעלי המלאכה, במוסדות אשראי ולשכת המסחר), ולאמו חיה בת יהודה ראט. למד בחדר, בגימנזיה ממשלתית בשפה הפולנית ושתי שנים באוניברסיטה בוינה.
מגיל 12 - במשך כל תקופת הלימודים, היה חבר ופעיל בחוג הגימנזיסטים "צעירי-ציון".
ב-1916 נפל בשבי הרוסי כאיש צבא אוסטרי ונמצא במקומות שונים באוקראינה עד 1918 . במשך כל זמן היותו ברוסיה, ובייחוד לאחר המהפכה, היה פעיל בתנועה הציונית ובתאים החלוציים הראשונים בסביבת רוז'ין - סקווירה וכב'.
לאחר שובו לגליציה, עם גמר המלחמה, היה חבר פעיל בתנועת "ההתאחדות" בגליציה המזרחית ומטעמה חבר במועצה הציונית הראשונה של מזרח גליציה.
בשנות 1919-22 נמצא בוינה, עבד במחלקת החלוץ של המשרד הא''י, בארגון העליה והכשרה. חבר מפלגת "פועלי-ציון".
בשנת 1922 עלה ארצה.
הצטרף כחבר גן-שמואל, היה פעיל במפלגת "אחדותהעבודה", חבר מועצתה וכו. ב-1924 נבחר כחבר לועד המושבה חדרה.
ב-1926 נבחר למרכז החקלאי; הועמד בראש לשכת המרכז בחיפה כב"כ ההסתדרות כלפי פיק"א וליישובי הצפון.
ב-1927 הוטל עליו מטעם המרכז להקים ולארגן את המוסד הקבלני לחקלאות - ונהיה למנהלה הראשון של "יכין", שמתפקידה היה: כיבוש העבודה במושבות ע''י קבלנות הסתדרותית: נטיעת פרדסים ועבודם בשביל אנשי חוץ-לארץ; ארגון משלוח פרי והקמת ישובים חקלאיים בשביל אנשים בעלי אמצעים עצמאיים.
במשך כל השנים חבר פעיל בהסתדרות החקלאית, בהנהלת "יכין'' ובמוסדות משקיים שונים של ההסתדרות הכללית: "הסנה", "נחשון", חברת "ביצור'', חברת "צים'', "נוה-עובד" לשיכון פועלים, "ניר-שיתופי" וכו'.
חבר במועצת מפא"י ומועצת ההסתדרות וציר בארבעה קונגרסים ציוניים מטעם "אחדות-העבודה" ומפא''י.
בשנים האחרונות של השלטון המנדטורי היה חבר מועצת הפיקוח והשווק לפרי-הדר - וחבר משלחות הפרדסנים לחו''ל. חבר בועדת העבודה הממשלתית.
בשנים 1947/49 התמנה ופעל כמנהל המחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית ובימי מלחמת השחרור ב-1948 חבר ועדת הנגב . (יחד עם לוי אשכול, יוסף ווייץ, אברהם הרצפלד, ויגאל אלון) .
מכהן כמזכיר כללי של המרכז החקלאי ויושב ראש ההנהלה הכללית של "יכין"-"חקל.
התפתחות "יכין" מ-1927: בשנת העבודה הראשונה נטיעה ועבוד 250 דונם בשנת 1936/37. - עבוד 10.000 דונם פרדס ; 500.000. תיבות פרי במשלוח.
בשנת 1936 - הקמת משרדים קבלניים במושבות, בסניפי "יכין".
בשנת 1945 - הקמת "חקל" - מוסד משותף לסוכנות וההסתדרות לעבוד וקבלנות חקלאית, מאז חלוקת תפקידים בין "חקל" הנ''ל ובין "יכין" העוסק בשווק פרי, תעשית לואי - והתישבות עממית.
כל המפעלים הנ''ל משותפים בשם מפעלי "יכין''"חקל''.
חברות העוסקות: בעבוד פרדסים (25,000 דונם); בשווק פרי הדר (ייצוא 600,000 תיבות בעונת 1949/50); "חקל'' ירקות (עבוד וגידול ירקות על שטח של 10,000 דונם). "יכין'' תעשית שימורים ותוצרת לואי מפרי הדר בפתח-תקוה; ו"יכין" - להתישבות עממית של בעלי-אמצעים, וחבר קבוע במועצת שווק פרי הדר הממשלתית.
פירסם מאמרים בשאלות משק וכלכלה: ב"משק השיתופי", "דבר'', "הקונטרס'', "הפועל-הצעיר", "השדה-'' ובקובצים שונים של ההסתדרות, המפלגה וההסתדרות הציונית.
ב-1927 נשא לאשה את מתילדה בת אריה שפינדל (עובדת במשק כל השנים במחלקה לפטולוגיה במכון לחקר החקלאות ברחובות).
בנותיו: אאירה, עדנה.
עקיבא יעקב אטינגר
נולד בט' באב תרל"ב (1872) בוויטבסק שברוסיה הלבנה.
לאביו חיים גרשון יצחק (בעל תעשית שימורי פירות, תושב פטרבורג לפי רשיון מיוחד, שלא ניתן