והצליח להעביר את הובלת המשא לידים עבריות, היות ועד אז עסקו הערבים בזה.
בתרפ"א (1921) נשא לאשה את צפורה בת ר' אשר וידמן ובזיווג שני נשא לאשה את מלכה בת אליהו ויסטנצקי, מליטה.
היה פעיל בארגוני הנוער ובעיקר במכבי בירושלים.
בתרפ"ט (1929), בימי המאורעות, קיבל עליו בקבלנות במשטרה ובצבא. בהובלת הספקה וחיילים בכל הארץ. וע"יז הצליח להגיש עזרה לשכונת תלפיות ולעיר העתיקה בהבאת תגבורת ומזון. מעשים אלה נעשו נגד רצון מפקדיו במשטרה והצבא.
במלחמת העולם השניה היה קבלן הובלה לצבא האוסטרלי בארץ ובמצרים.
עזר להגנה בהשגת נשק מהצבא האוסטרלי. וע''י קשריו עם הערבים הביא תועלת רבה.
ממשיך לעסוק בעניני הובלה.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): גרשון גזית (סגן אלוף), כרמלה אשת בנימין ירקוני.
צפורה (פייגא) רחל ווייס
נולדה בירושלים, בשנת תרל"ז (1877).
לאביה ר' משה ליליינטהאל ("המדפיס הירושלמי'' בעל בית הדפוס בבתי מחסה, בעיר העתיקה בירושלים - ראה בכרך זה, עמוד 2570) ולאמה ביילה בת ר' אליעזר שו"ב ליפוביץ (אחד השו''בים הראשונים של חסידי ירושלים. זקנתה היתה מניצולי הרעש הראשון בצפת, בכ"ד טבת תקצ"ז-1.1.1837).
קבלה חנוך מסורתי.
למדה את מלאכת הדפוס ועבדה בבית דפוסו של אביה עד שנישאה.
ביום ד' אלול תרנ"ג (1893) נישאה לר' יהודה (יודא) אהרן ס"גל ווייס (ראה בכרך זה, עמוד 2634).
פתחה יחד עם בעלה חנות מכלת בשכונת "בית ישראל". בעלה המשיך בלימודיו בישיבה והיא ניהלה את החנות.
ממיסדות שכונת "אחוה" (תרס"ו-1906) בירושלים וזכתה לבנות - את ביתה בשכונה, והתישבה עם משפחתה - הראשונים בסביבה השוממה בימים ההם קבלה עליה את היסורים באהבה ולא התאוננה על כך, בישיבה בסביבה שוממה מתושבים.
עסקה במסירות ב"חברת לינה" והיתה משאילה כלי רפואה שונים לכל חולה. למדה מן הנסיון כיצד להגיש עזרה ראשונה והיתה מטפלת בכל חולה כאחות מסורה. בימי המלחמה העולמית הראשונה לא נרתעה מלטפל בחולי מחלות הטיפוס ושאר המחלות המתדבקות, עד שנדבקה בעצמה במחלת הטיפוס, שבקושי נחלצה ממנה.
ממיסדות הסתדרות נשים "מזרחי". נענתה לכל עבודה הסתדרותית וארגונית של "המזרחי'', בפתיחת שעורי ערב לעברית לנשי ירושלים, שעורים מיוחדים ללימודי קודש וכו'.
ביחד עם הרבניות : בתיה פישמן, שיינפלד, ברמן, לאה זליגר ואשת פרופ' פיק יסדו את "בית המלאכה לצעירות" בירושלים, והיתה עוסקת עם חברותיה, בהשגת עבודה לקיום בית המלאכה.
היתה פעילה בחברת "עזר לחם לעניים", וביחד עם הגב' חוה הורביץ היתה עוסקת בהשגת חברות לחברה ובחלוקת מאות ככרות לחם לבתי עניים מדי שבוע בשבוע. וב"מתן בסתר" זה, הצילו משפחות רבות ממיתת רעב במלחמה העולמית הראשונה ולאחריה.
גם בחברה לעזור ליולדות - בחלוקת חלב ובסידורן בבתי חולים, לא נפקד מקומה.
נתנה ידה בכל מפעל צבורי ודאגה לחנך את בניה ובנותיה ברוח דתית-לאומית, שבוע לפני מותה, עוד היתה לוקחת אשה זקנה ועיורת ומובילה אותה (במשך חדשים רבים) לקליניקה של ד"ר טיכו ומחזירה אותה הביתה.
נפטרה בירושלים, ט' שבט תש"ב (27.1.1942).
צאצאיה : נפתלי הרץ, אסתר מלכה ז"ל, חוה אהובה אשת צבי לבל (ראה את הערך שלו בכרך זה), אלעזר בנימין, מרדכי ישראל, דתה מרים אשת יעקב מנדלבליט ע"י המשפחה נוסדה על שמה קופה לגמילות חסד - כהמשך לפעולותיה לזולת.
בחוברת "בית ליליינטהאל" בירושלים (תש"ז) שנכ