צאצאיו: שרגא פייבל, זלטא אשת ר' משה פינקל, פשא אשת הרב יחזקאל סרנא (ראש ישיבת חברון) לאה אשת יוסף ירושלמי, צילה אשת ר' אהרן כהן, רחל אשת ר' משה חברוני, פייגה אשת משה סקארוטא.
בנימין גיזנפלד
נולד בפריז, ב' סיון תרס''ז (15.5.1907).
לאביו אפרים ולאמו רבקה בת בנימין רזניק. בילדותו עברה המשפחה לאנגליה, ושם קבל חנוך בבית ספר תיכוני.
בשנת 1920 עלה לארץ.
המשיך בלמודיו בבית ספר "לבנון" בתל-אביב, גמר בי''ס מנטיפיורי (להנדסה), היה חבר פעיל במכבי ובהגנה.
החל לעבוד כפקיד בחברת "מספרו", ביח"ר לסיגריות (מ-1923).
בשנת 1929 נשא לאשה את חוה בת ניסן חירקיס, מותיקי הישוב ביפו.
המשיך בלמודיו בכלכלה ומסחר.
עלה לדרגת מנהל וחבר ההנהלה לחברה הנ"ל.
חבר ההנהלה של "החברה הירושלמית לתעשית סגריות בע"מ - בירושלים.
אח פעיל בלשכות הבנאים החפשים: "ברקאי" ו"ג'ורג' ואשינגטון" - בתל-אביב.
בניו: ניסן, אפרים (קצין בצ.ה.ל.).
נחום הלוי (לוין)
נולד בגלוכוב, פלך צ'רניגוב (רוסיה), בשנת תרמ"ט (1889).
לאביו טוביה (סוחר יערות) ולאמו רחל בת נחום יודקביץ. קבל חנוך מסורתי בחדר ובבי"ס למסחר בלודז'.
עד בואו לארץ היה תלמיד וחבר פעיל ב"פועליציון" בלודז.
באפריל 1906 עלה לארץ.
עבד כפועל ביקב בראשון לציון, בחקלאות בבאר יעקב, בקבוצת הסתתים בירושלים, במשק משפחת שרתוק ב"עין סיניה'', כפועל בחקלאות בגדרה ובזכרוןיעקב.
בשנת 1910 התאכר ב"מצפה" ובשנת 1912 עבר לישיבת קבע במושבה כנרת, עד היום פעיל בעניני הצבור במושבה והגליל.
במלחמה העולמית הראשונה התגייס לפלוגת "העבודה" (סוכרה) בצבא התורכי במדבר סיני.
היה חבר וממיסדי הועד המרכזי של "פועלי ציון'' בארץ יחד עם דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, ישראל שוחט ועוד.
נשא לאשה את מרים בת ישראל גלקין. מסור למשק שלו: ירקות, פלחה ורפת ועובד בו יחד עם בניו.
חבר הועדה להוצאת הספר "חמשים שנות הגליל התחתון" בעריכת עבר הדני , שיופיע בקרוב.
צאצאיו: דרורה אשת ישראל ברב (בן ר' יחיאל רבינוביץ, ראה כרך ב', עמוד 997), יואב, עמיחי ז"ל (נהרג במהומות 1936 בין כנרת וטבריה), טוביה.
סעדיה פז
נולד בכ"ח בטבת תרמ"ב (ראשית 1882) בשאמובו שבפלך מוהילב (רוסיה הלבנה).
לאביו אברהם (מלמד, שעבד ברוב ה"זמנים" במקומות רחוקים באוקראינה, חסיד חב"ד) ולאמו גנסיה בת משה יפה , במשפחה של דורות בני-תורה, שאחדים מזקניה עלו ארצה בערוב ימיהם ושימשו קשר חי בין המשפחה ובין ארץ-ישראל.