בא היום המר, 18 למאי 1948, יום הנסיגה מצמח. בבקר השכם הובהלו מטבריה לצמח ל"כיבוי שריפה". הסורים עקפו את הקווים ופרצו בין שער-הגולן לצמח ובאו מאחור.
כשהקבוצה נכנסה לדגניה הובהר להם המצב, לקראתם יצאו בריצה - נשים וילדים בזרועותיהם, כל הדבר לא ארך הרבה, הקבוצה לא הספיקה אפילו לתפוס עמדות בסביבת המשטרה - וכבר היו מוקפים טנקים, והתחילה נסיגה מבוהלת כשברזל ואש ניתכים עליהם.
הקבוצה היתה החוליה האחרונה בין הנסוגים, גור נתגלה בין הלוחמים. חברו דן נפצע, והם החליטו לסחוב את דן ולא להשאירו פצוע בשדה.
גור היה הקשר. הוא עשה את מלאכתו באמונה ובגבורה. היה זה הקשר היחידי של דגניה עם המיפקדה והסביבה. אם צריך היה להעביר בחצות לילה סייר ממנחמיה לכנרת - גור היה רוכב באפלה ומביאו. אם צריך היה למסור פתק במהירות - גור היה דוהר על האופנוע. חבריו חששו לו, כי את מרצו הרב, את רגש נקמתו שלא ידע ביטוי. היה מכניס בדוושת הגז של האופנוע. ולא הסתפק בזה. תמיד דרש שיאפשרו לו להיכנס לעמדה הקדמית יחד עם חברי כיתתו, אך המיפקדה לא ויתרה עליו.
במכתבו האחרון לאביו שהיה בשליחות ההגנה בחו'ל בקש - לשלוח לו במתנה - אקדוח - ליום הולדתו. וגמר : להתראות אחרי הנצחון...
בחזית סג'רה, ביום ה' תמוז תש"ח (12.7.1948) נפל בגבורה יחד עם כמה מחבריו, והובל למחרתו לקבורה בכנרת, מקום לידתו.
בספר "כנרת בימי מבחן" (בעריכת ברכה חבס, הוצאת קבוצת כנרת, תש"י) הוקדשו לזכרו כמה פרקים.
אורי נדב (וילי רוזנטל)
נולד בוינה (אוסטריה) בשנת תרנ"ה (28,6.1895).
לאביו ארנסט רוזנטל (רופא) ולאמו קרולינה לבית ליכטויטש. קבל חנוך כללי בבי"ס עממי, תיכוני, בי"ס מקצועי גבוה להנדסה, ובשנת 1914 קבל תואר מהנדס לבנינים.
היה ממיסדי (1909) ופעילי "הכח" וינה, וחבר "מכבי תשע" ובאיחוד הסטודנטים הציונים "יורדניה".
הצטיין בריצה למרחקים קצרים, בקפיצות לגובה ושיחק בהוקי בקבוצה הראשונה של "הכח" וינה. השתתף בהתחרויות שונות בהתעמלות על מכשירים ובאטלטיקה וזכה בפרסים שונים.
במלחמה העולמית הראשונה (1914-1918) שירת בתור קצין בצבא האוסטרי. לחם בחזית, נפצע כמה פעמים, וזכה במדליות הצטינות שונות בשנת 1918 בחזרו מן החזית, שב ל"מכבי" ול "הכח". לחם בעד החדרת הציונות לקלובי ה"מכבי", שהיו עד אז "יודיש נציונאל" ושחבריהם היו רחוקים מהציונות.
בימי המהפכה האוסטרית (בסוף 1918) היה בין מארגני ה"הגנה היהודית" ("יודישה זעלבסטוור'') ומפקדה.
בשנת 1919 היה בין מיסדי "החלוץ" ומארגני הקבוצות הראשונות של ההכשרה. גם הוא עצמו היה שנה בהכשרה.
בשנת 1920 עלה לארץ והיה חבר ל"מכבי" פתחתקוה, ירושלים תל-אביב.
עבד כפועל בנין ויסד קבוצת בנין מחברי המכבי. ארגן קבוצת חברים שקבלו עליהם לחצוב אבנים מהים.
בראשון למאי 1921 כשפרצו המאורעות עמד בראש קבוצת מגינים בבתי פינגולד בנוה שלום שעכבו את הפורעים הערבים מלהתקדם לנוה שלום. נתמנה בתור מפקד הגנה בת''א ויהודה.
ב-1928 היה בין מיסדי התאחדות לכדור רגל.
במאורעות תרפ"ט (1929) היה פעיל בהגנת ירושלים. הצטרף לקבוצת המפקד "גדעון" (אברהם תהומי, ראה כרך ה', עמוד 2127) שהביאו לידי תסיסה בקרב ה"הגנה" שלא היתה מוכנה לפי דעתם - די צרכה. הם דרשו - הגברת הדאגה מצד המוסדות לעניני בטחון ואת הפיכת ה"הגנה" לארגון צבאי ממש. לאחר שהתביעות לא נתמלאו, חל פילוג ב"הגנה" ונוצר "הארגון הצבאי הלאומי" (1931) אשר בתחלה נקרא "הגנה לאומית" או "ארגון ב"'. גרעין זה של האירגון הזה היה ירושלמי, אך תוך שנה התרחב והקיף את הארץ כולה. עד 1937 היה גדעון מפקדו הראשי של האירגון. אורי נדב היה המרכז הארצי במפקדה הראשית יחד עם חבריו : אברהם תהומי, ד"ר ולטר מוזס, אליהו בן-חורין, פרץ קורנפלד (דגן) והעו"ד חיים (הוראס) פרבשטיין. בשנת 1933 ארגן אורי את הועד המפקח, ששימש כמוסד פוליטי של האירגון. בועד ישבו נציגי המפלגות האזרחיות : זאב זבוטינסקי, מאיר גרוסמן, הרב מאיר