הפיצו גם הם אור על נקודות סתומות בתולדות ישראל, וביחוד בנוגע לתקופת מלחמת בר-כוכבא.
שלשה ספרים פרסם על המגילות (בשנות תש"ח, תש"ט ותש"י) כמקדמה לספר הגדול שהכין עליהן, ועל אף בריאותו הרופפת נסע להרצות עליהן גם בארצות אחרות. הציג אותן בתערוכה במוזיאון הבריטי בלונדון והרצה עליהן בשבע אוניברסיטאות בריטיות (ביניהן אוכספורד וקמברידג') ובאספות רבות של חוקרי תנ"ך וארכיאולוגים. ביקר ברומא והוזמן אל האפיפיור לספר לו על התגליות. נסע גם לארה"ב ובאמצעות הרב ד"ר אבא הלל סילבר השיג קרן של 12,000 דולר לפרסום המגילות בספר גדול, בצילום ועם הסברים מדעיים. לרגל ההד הרב שעוררו ביקורו והרצאותיו תרם מר לואיס מ. רבינוביץ מניו-יורק קרן בת 50.000 דולר לאוניברסיטה העברית לשם חקירת בתי-הכנסת העתיקים במזרח הקרוב, ואת העבודה הראשונה בעזרת קרן זו עוד הספיק הפרופ' סוקניק לבצע אחרי שובו ארצה, כשגילה בחפירותיו שרידי בית כנסת שומרוני בכפר טלבי, הצופה על פני עמק אילון.
גם בהרצאותיו לעם הפיץ את המדע הארכיאולוגי ורכש לו הרבה מתענינים ואוהדים.
פרסם מאמרים רבים בעתונות המקצועית והכללית בעברית ובלועזית על קברים יהודיים בסביבות ירושלים מימי בית שני, על מטבעות היהודים, על חקר הכתב העברי העתיק וכו'.
נפטר בירושלים, י"ג אדר תשי''ג (1.3.53).
בניו: יגאל ידין (הרמטכ"ל לשעבר וסגן הרמטכ"ל במלחמת הקוממיות), יוסף ידין (שחקן התיאטרון הקאמרי), מתתיהו (היה טייס בחיל האויר הישראלי במלחמת הקוממיות ונהרג בנפול מטוסו כשערך הרעשת צלילה על חיל הים המצרי בעת התקפתו על תל-אביב).
ספריו: "ארצנו" (מורה דרך בארץ-ישראל ובארצות הגובלות בה. חלק א': ירושלים וסביבותיה. ירושלים, הוצ' ועד הצירים, 244 עמודים, ציורים, תרשימים ומפות. בשיתוף עם ח. א. זוטא, 1921); "חפירות החומה השלישית של ירושלים העתיקה" (ירושלים, החברה להוצאת ספרים על-ידי האוניברסיטה העברית. 68 עמודים, 10 לוחות, ציורים. בשיתוף עם ל. א. מאיר. 1930); "בית הכנסת העתיק בבית-אלפא" (פרשת החפירות שנערכו מטעם האוניברסיטה העברית, ירושלים, בחורף תרפ"ט. ירושלים, הוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית. 52 עמודים, 35 לוחות, 50 ציור, 1932) ; "בית-הכנסת של דורא-אברופוס וציוריו" (ירושלים, הוצאת "מוסד ביאליק". י''א, 204 עמודים, 57 ציור, 32 לוח. 1947); "מגילות גנוזות מתוך גניזה קדומה שנמצאה במדבר יהודה" (סקירה ראשונה. ירושלים, הוצאת "מוסד ביאליק", 43 עמודים, 13 לוח, ציורים. 1948); "מגילות גנוזות מתוך גניזה קדומה שנמצאה במדבר יהודה" (סקירה שניה. ירושלים, הוצאת "מוסד ביאליק". 91 עמודים, 20 לוח, ציורים. 1950); "The Third Wall of Jerusalem" )An Account of Excavations. Jerusalem, University Press, 74 pp., 10 pls., figs. In collaboration with L. A. Mayer. 1930( ; "Juedische Graeber Jerusalems um Christi Geburt" )Vortrag gehalten am 6.I.31 in der Archaeologischen Gesell;(1193schaft, Berlin. Jerusalem, 22 pp., 4 pIs. "The Ancient Synagogue of Beth Alpha" )An Account of the Excavations conducted on behalf of the Hebrew University. Jerusalem, University Press,IV+58 pp., 27 pls., ills., frontispiece. 1932(; Ancient Synagogues in Palestine and Greece" )The Schweich Lectures on Biblical Archaeology, 1930. London : H. Milford, xvi+90 pp., 19 pls., figs. 1934(; "The Ancient Synagogue of El99 ,1935Hammeh" )Jerusalem, R. Mass, ;(1935pp., frontispiece, XXIII pls., 35 figs. "The Buildings of Samaria" )London, P. E. F., XV 139 pp., 89 pls., 55 figs., frontispiece, In collaboration with J. W. Crowfoot and K. M. Kenyon. 1942(; "Archaeological Investigations at Affula" )JPOS Vol. 1948 21, pp. 1-70, pls.I- XXV, 12 figs. Published also as separate booklet, Jerusalem : Rubin Mass. .(1948vii 78 pp., 26 pls., 12 figs.
ביום 55 13.2 הודיע ראש הממשלה משה שרת בכנסת, ש-4 כתבי היד שפרופ' סוקניק לא הספיק לקנות (כנ"ל) נרכשו בארה"ב ב-300 אלף דולר מראש העדה האשורית בעיר העתיקה בירושלים בהתערבותם של רב אלוף ידין (סוקניק) ופרופ' אולברייט.
חסיה סוקניק - פיינסוד
נולדה ביאליסטוק (רוסיה), ו' כסלו תר"ן (7.11.1889).
לאביה מתתיהו בן שמואל פיינסוד ולאמה דבורה בת ישראל פיינסוד. קבלה חנוך עברי מסורתי בחדר (יחד עם ילדים), ובבית למדה את השפה העברית, תנ"ך, מדרש ותלמוד. חנוך כללי קבלה בבי''ס תיכוני, מהמחזור הראשון של הקורסים הפדגוגים בגרודנא, במכון פדגוגי Pestplozi Frabel Haus בברלין.
מורה לעברית בהתנדבות.
יו"ר אגודת "בנות-ציון", חברה בפועלי-ציון (נאסרה 3 פעמים בעוון חברות בארגון זה), בחובבי שפת-עבר (ע"ש פרץ סמולנסקין), באגודות לעזרה סוציאלית. (לינת הצדק), באגודה לדאגה למצות בפסח וכ"ו.
בשנת 1912 עלתה לארץ.
מהגננות הראשונות ששכללו את גני הילדים בארץ.
ב-1914 נישאה לפרופ' אליעזר ליפא סוקניק (ראה לעיל, בכרך זה).
היתה מנהלת בסמינר העברי לגננות, מפקחת על גני הילדים ומנהלת המדור לגננות בסימנר למורות של המזרחי בירושלים.