היתה חברת אספת הנבחרים הראשונה והשניה, חברת ועד הקהלת בירושלים וחברה בועד המפקח על בתי הספר.
צירות בקונגרסים הציוניים בהמבורג ובוינה, ובועידת המורים העולמית בוינה.
חברת מרכז הגננות" חברת בית הדין העליון של הסתדרות המורים בא"י, חברת הועד לשווי זכויות לנשים בארץ.
כיום מנהלת גן-ילדים א' בירושלים, יו"ר מועצת הגנים הצבוריים בירושלים.
כתבה מאמרים רבים על נושאים פדגוגים: "בחנוך", ב"גננו", "הד-החנוך" ו"הד-הגן". חברה ספר "על החנוך עפ"י שיטת" מונטיסורי.
בניה: יגאל ידין (הרמטכ"ל לשעבר, וסגן הרמטכ"ל במלחמת הקוממיות), יוסף ידין (שחקן התיאטרון הקמרי), מתתיהו ז"ל (היה טייס בחיל האויר הישראלי במלחמת הקוממיות ונהרג בנפול מטוסו, כשערך הרעשת צלילה על חיל הים המצרי בעת התקפתו על תל-אביב).
משה רוזנברג
נולד במריאופול (רוסיה) בשנת תרנ''ח (15.11.1898).
לאביו יחזקאל (מנהל ביח"ר לפחי נפט) ולאמו אסתר בת מיכאל קופל. חניך הגמנסיה בבאטום, שנה אחת באוניברסיטה של רוסטוב.
יושב ראש של אגודת "צעירי ציון" בבאטום, חבר הועד של ועד הקהלה, מזכיר לעניני פליטים יהודים.
ציר בקונגרס צעירי ציון בפטרוגרד בשנת 1917.
התגייס לצבא הרוסי ושירת בו (בימי קרנסקי) במשך שנה כמפקד פלוגת הובלה ואח"כ באוירה הגורג'ית. ב-1920 נשא לאשה את שרה בת ניסן דוקטורסקי, מבאטום.
במרץ 1921 עלה לארץ.
היה בין מגיני ההגנה בפרוץ מאורעות ראשון למאי 1921 ביפו.
עבד כפועל בנמל יפו, פקיד במחלקת הבריאות הממשלתית בירושלים במעבדה הבקטריאולוגית.
השתתף בקורס המדריכים של ההגנה בהנהלתו של זכריה זכר ב-1922 בירושלים יחד עם אברהם תהומי (גדעון), אברהם קריצבסקי (דן) ועוד.
השתתף בהגנת ירושלים ומלא תפקידים שונים בהגנה.
ב-1925 עבר לתל-אביב ועסק במסחר.
היה סגן מפקד המגינים בשכונת שפירא בתל-אביב.
הצטרף לתנועת הצה"ר ובית''ר. היה מפקד בית"ר בתל-אביב, קצין הנציבות, מפקד ברית החיל.
היה סגן מפקד בארגון ב' וחבר המפקדה.
בשנת 1937 היה ממיסדי האצ"ל ומפקד המטה שלה ואח"כ היה המפקד הראשי אחרי ביטקר (במשך שנה).
היה חבר מרכז הצ"ח.
בספטמבר 1938 נסע לקפריסין ונודע לו שהמשטרה הא''י מחפשת אותו, ואז נסע לווארשא לועידת בית"ר. זבוטינסקי הציע לו לקבל את התפקיד של מפקד משטר והגנה בשלטון בית"ר - וסירב.
נתמנה להיות חבר במפקדה העליונה של ברית החיל. בסוף 1938 חזר לארץ.
נתמנה לסגן מפקד המשטרה המיוחדת, מפקד בית הספר של קצינים ומדריכים של המשמר האזרחי.
ב-1940 התגייס יחד עם בנו יחזקאל לצבא הבריטי ועלה לדרגת קצין ושירת בצבא 5 שנים - בא"י ובמצרים.
הקים תעשיה שבה הוא מייצר אותיות דפוס ומכונות דפוס ובריכה.
בניו: יחזקאל (סרן בצבא קבע צ.ה.ל.); עמירם (נכה מלחמת השחרור).
יהושע נון כהנא
נולד ביפו, כ"ד אדר א' תרס"ב (3.3.1902).
לאביו ר' אליהו אהרן כהנא, מעסקני יפו הותיקים (ראה כרך, א', עמוד 392) ולאמו חיה רישקה בת ר' אברהם אלקנה זקס (ראה כרך ד', עמוד 1633) בנו של