ל"יגורי"), אחיות: בכפר "הדר", ב"אביחיל", בתלאביב ואח מהנדס בקופת חולים של ההסתדרות בת"א.
צאצאיה. פנינה אשת בצלאל ירקוני, עמוס, יגאל, עזריה, רות (כולם בארץ).
דב (ברנרד) מושנזון
נולד בבלז, פלך בסרביה (דרום רוסיה), 20 לדצמבר 1882.
לאביו יוסף (היגר לאחר הפרוגרומים ב-1886 לג'ניבה - שווייץ) ולאמו סופיה (סוסיה) בת אנשול שקולניק (המשפחה מצד אמו עלתה והתנהלה בארץ עוד בשנת 1885).
סיים בי"ס עממי ממלכתי, גימנסיה (טכנית) בג'ניבה ואת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה של ג'ניבה. קבל תואר: אגרגה ד'אוניברסיטה.
היה ממיסדי האגודה הציונית בג'ניבה ומזכירה (בין מיסדיה נמנו: הפרופ' חיים ויצמן, פרופ' נחום סלושץ, אברסון וכו').
מורה, מזכיר העתון "ליה, ז'ניסס רדיקל" בג'ניבה.
בשנת 1904 עלה לארץ.
נתמנה בתור מורה בגמנסיה העברית "הרצליה" (שהיה ממיסדיה בכ"ג תשרי תרס"ו). כיהן בגמנסיה כמורה לצרפתית ולמלאכת יד.
בשנת 1919 נשא לאשה את נלי בת לואי שטראוס (מארצות הברית, קרובת השופט לואיס בראנדיס. סופרת, עסקנית צבורית, ממיסדות הישובים: בלפוריה, כפר הילדים מאיר שפיה. מעורכות "דבר" באנגלית- בשתוף עם משה שרת, חברת ועד הצירים הראשון. נפטרה בתל-אביב, י"ד תמוז תרצ"ג - 8.7.1933) ובזיווג שני נשא בשנת 1938 לאשה את מוריאל בד"ג בת הרברט בנטביטש מלונדון. אחות פרופ' נורמן בנטביטש, ציירת נודעה).
היה חבר ההגנה כל השנים.
פרסם שורת מאמרים בעתונות. השויצרית, בצרפת ובמצרים (בשנים 1923-1946).
השתתף כציר בקונגרס הפדגוגי בפריס (1931) וקרא בה הרצאה על הנושא :החנוך העמלני בבתי הספר".
בשנת 1937 השתתף בקונפרנציה למורים ב-ווי שוייץ.
בשנת 1948 יצא לפנסיה ועבר עם רעיתו לגור בביתם בזכרון יעקב.
בתו (מאשתו הראשונה): עליזה רפפורט.
מרדכי קריתי (מסטצקין)
נולד בואסילקוב, פלך קיוב (אוקראינה), בשנת תר"ס (30.11.1900).
לאביו יוסף מסטצקין (סוחר, בעל טחנות קמח) ולאמו יהודית בת נתנאל זמנסקי. קבל חנוך מסורתי וכללי בבי"ס תיכוני ובפוליטכניון בקיוב. בשנת 1921 סיים בתור מהנדס אזרחי היה ממנהיגי "צעירי ציון" באוקראינה.
בשנת תרע"ז (1917) היה ציר הועידה השביעית של הציונים ברוסיה שנערכה בפטרוגרד.
היה חבר פעיל בלשכה המרכזית הזמנית של ההסתדרות הציונית באוקראינה, בעיקר, לעזרת היהודים שסבלו מהפרעות באוקראינה.
היה חבר הנהגה של הקהלה היהודית בווסלקוב.
בשנת 1921 נסע לקושטא ועבד במשרד הא"י במזכירות.
ביום 12 לאוקטובר 1921 עלה לארץ באניה סרדיניה.
קבל תואר של מודד מוסמך ועבד כשנתים במשרד העבודות הצבוריות של ההסתדרות ובעיקר ניהל את הקמת בנין בית החרשת למלח בעטלית.
עבר לתל-אביב ופתח משרד פרטי למדידות ותכנון.
תכנן את התכניות של חלק ממושבות השרון. קבל פרס ראשון של רמת השרון ומגדיאל.
ממיסדי המושבה הדר ונטע שם שני פרדסים (1929).
היה יו"ר ועד מושב הדר וסגן יו"ר של ועד מושבות השרון.
השתתף בקונגרסים בין לאומיים לתכנון ובנין ערים.