לארץ עם החברה ברוריה בת יצחק מלר, ואחרי חדשים מספר נכנסו לחופה.
כשהגיע לארץ נשלח לעין-חרוד ומשם לעבודות-חוץ בפלוגת עין-חרוד שעבדה בבנית בתי הכפר בלפוריה, וביחד עם אנשי העמק, השתתף בכיבוש אדמת עפולה לחזקת ישראל ובהריסת ה"חושות" הישנות שהשאירו האריסים הערבים.
ב-1925 יצא לעבוד בתור בודד בתל-אביב, מקודם בבית-חרושת למרצפות ורעפים ואח"כ בתור בנאי וטייח בבנינים.
בסוף 1926 נענה לקריאת המוסדות, כחבר ההגנה עוד מ-1925, והתגייס למשטרה, ואחרי שעבר קורס בן ששה חדשים בבית-הספר לשוטרים בירושלים נשלח לחיפה, והודות לידיעתו בשפה האנגלית, שלמד עוד בווילנא, העסיקוהו במשרד מטה הנפה של משטרת חיפה. ב-1932 נשלח לקורס לסמלים ואחרי שקיבל את הדרגה נשלח למשטרת בית-שאן, כשלא היה אז אף יהודי בעיירה ההיא ובתחום המשטרה שלה נכללו הנקודות העבריות שבעמק המזרחי, ושימש מקשר בין המשטרה ובין הנקודות הללו ואחראי לעניני החקירות בנוגע ליהודים. ב-1933 הועבר בתור סמל למשטרת נצרת והעביר שמה גם את משפחתו, ב-1934 נשלח ירושלימה לקורס לקצינים ואחרי שקיבל דרגת מפקח נתמנה לקצין משטרת עפולה, המקום שעזר לפנים בכיבושו, ושירת שם ארבע שנים.
כשהועבר ב-1938 למשטרת טבריה עוד שרר שם הטרור הערבי משנות המהומות שהחלו ב-1936, וזמן מועט אח"כ רצחו הפורעים את ראש העיריה זכי אלחדף. החל לבער את קני המרצחים ובפעולות עונשין פיצץ בתים שנודעו בריכוזי הכנופיות, העלה באש מאהלי בידואים, אסף וגירש מסתננים חורניים, שניצלו את זכות האורח ואת אפשרות העבודה והמחיה להשתתפות בתעלולי הפורעים. אסר כמאתים חשודים בהסתה ובארגון מעשי פשע והגלה אותם למחנה ההסגר מזרעה שליד עכו. כשנרצח חנוני יהודי ביריה מתוך מונית, שברחה מיד, רדף אחריה בדרך לצמח, תפס את נהגה וארבעת נוסעיה ומסר אותם למשפט הצבאי, וכשנדונו חמשתם לתליה הוביל אותם למבצר עכו לביצוע גזרהדין.
בשל פעולותיו אלה החליטו ראשי "הועד הפועל" הערבי לרצחו נפש, ובאחד הלילות, כשאנשי כנופיות בפיקודו של גרמני צעיר ובקי בשבילי המקום התגנבו לתוך שכונת קרית שמואל, רצחו כ-30 יהודים ושמו מצור על ביתו.
העלה את בני ביתו לקומה ב' של הבית, התגנב החוצה בירידה מחלון אחורי ומיהר למחנה הצבא להזעיק עזרה, הצבא בא והדף את הפורעים, ואח"כ הועמד בראש הפיקוד של פעולת-הנקם שבוצעה על-ידי כוחות צבא ומשטרה בהריסת הכפרים מג'דל ומרר. הערבים חזרו והחליטו לחסלו ואף זממו תכניות לביצוע. הדבר נודע גם למפקד משטרת המחוז הרינגטון, ובאחד הלילות של דצמבר 1938 נשלחה פלוגת שוטרים בריטיים לשמור על ביתו, ועוד באותו לילה הועבר עם משפחתו וכל כלי ביתו לתל-אביב, כאן שירת עשר שנים במשטרה בתור חוקר ותובע במשפטים פליליים, ועל פי הרשאה מיוחדת מאת התובע הכללי הראשי הקצין פיצג'ראלד היה מופיע כתובע גם בבתי-דין מחוזיים ולערעורים כנציג פרקליט המדינה.
ב-22 שנות שרותו במשטרת המנדט היה חבר ב"ש"י" (שרות ידיעות) של ה"הגנה" ובכל מקומות שרותו היה בקשרים עם ראשי ה"שי" של האזור, בין הנוטרים ששירתו תחת פיקודו באזורי עפולה וטבריה היו גם רב-אלוף משה דיין והאלוף יגאל אלון (בני אכרים מנהלל וכפר תבור בימים ההם).
אחרי קום המדינה שירת עוד שנה במשטרת ישראל, אח"כ פעל בהנהלת המלוה וכמנהל מחלקה במלוה המלחמה, ובסוף יצא לחיים פרטיים ופעיל כסוכן לנכסי דלא ניידי.
פרסם בשבועון "חיי שעה" רשימות ממאורעותיו בשרותו בתקופת המלחמה בטרור הערבי.
צאצאיו: בתיה אשת יחזקאל ליידר (קצין משטרה, מפקד בטחון אזורי במחוז מגדל-אשקלון), יצחק ז"ל (חבר קיבוץ נחשון, נהרג בנפילה מטרקטור).
נחום מן
נולד בשנת תרנ''ה (25.12.1894) בקיוב שברוסיה (אוקראינה).
לאביו גרשון (בעל תעשיה) ולאמו מרים בת ישראל שיינגוט. אחרי לימודים יהודיים וכלליים למד הנדסה בביתספר טכני גבוה, עבד בניהול טכני בתעשית מלט ברוסיה עד שנת 1920. ב-1921 הצליח לצאת מרוסיה לפולין. שם נכנס לתעשית המלט, ארגן 17 בתי-חרושת למלט שבפולין לקארטל מסונף לקארטל הבינלאומי, עמד בראש הקארטל הפולני והיה חבר בהנהלת הקארטל הבינלאומי שמושבו היה בברלין. באותו זמן היה מנהל במפעלי התעשיה הכימית שהיו בפולין לחברה הבלגית "סולוויי",