נשא לאשה את אננה בת משה רבין. ב-1933 חיסל היטלר את הקארטלים בגרמניה, ובכך נתפרק גם הקארטל הבינלאומי למלט, ובאותה שנה חיסלה גם הממשלה הפולנית את כל הקארטלים בארצה, ובכללם את הקארטל למלט. באותה שנה נפגש בפראג עם לורד מלצ'ט ופרופ' ברודצקי , שבאו שמה לקונגרס הציוני, ובהשפעתם החל מתענין מבחינה מעשית ברעיון ליצירת תעשיה כימית ותעשית מלט בהשתתפות החברה הבריטית הגדולה I.C.I. בארץ (מפעלים כימיים ממלכתיים, בר"ת. מח"ם). שלח לארץ - שנים ממהנדסיו לחקר התנאים, ואחרי שנה וחצי גמרו את החקירות והתיכנון המוקדם להקמת המפעלים, והוא בא ארצה בראשית 1935 והשיג את הסכמת פרופ' וייצמן לעמוד בראש שני המפעלים שיוקמו, ואף הלורד מלצ'ט בשם מרכז מח"ם הסכים עקרונית להצעותיו והזמין אותו ללונדון למו"מ בדבר פרטי ההתקשרות. המו"מ, שארך כחדשיים בלונדון, נסתיים בחתימת חוזה בין מח"ם מצד אחד ובין פרופ' וייצמן וה' נחום מן מצד שני בדבר יסוד שתי חברות בהון רבע מליון לי"ש כל אחת, שהראשונה תהיה חברת "שמשון" ליסוד ביתחרושת למלט, והשניה תהיה חברת P.C.I. (מפעלים כימיים פלשתינאים, חברה ארצישראלית קשורה במח"ם הבריטית) לתעשיה כימית, ונחום מן נתמנה לחבר הנהלת מח"ם (לבנט) בארץ. בראשית אביב 1936 החלו בונים את בית-החרושת למלט "שמשון" בהר טוב, אך אחרי חדשיים הופסקה העבודה בגלל ההתפרעות הערבית שפרצה בארץ, ב1938 שקטה הארץ עד כדי כך, שנראתה אפשרות לחדש את העבודה, אז נסע מן לצ'כוסלובקיה והזמין את הציוד והמכונות ועשה את הסידורים הדרושים גם עם הבנק הלאומי הצכוסלובקי. והנה סופח אזור הסודטים לגרמניה, ומאחר שהמפעלים שהתקשר עמהם היו באותו אזור, הוכרח לעשות מחדש את כל הסידורים עם הגרמנים, הוא עשה בברלין עד סוף אוגוסט 1939 והצליח לסדר את ההזמנות והאשראי ולהשיג מאת ממשלת גרמניה תנאים נוחים ביותר, ולפי ההסכם היה כל הציוד צריך לצאת מנמל האמבורג באמצע ספטמבר 1939. אלא שבאחד בספטמבר פתחה גרמניה במלחמת העולם ויום לפני כן הצליח להמלט מברלין לפאריס ובראשית 1940 הגיע חזרה ארצה על חרבות תכניותיו ומאמציו. אח"כ פנה לספקים אמריקאים וסידר עמהם הסכם בדבר רכישת המכונות והציוד משם, אך השלטון המנדטורי סירב לתת את רשיון ההובלה והיבוא, ובינואר 1945, כשהנצחון על גרמניה כבר נראה באופק, כבר הסכים השלטון לתת את הרשיונות, אבל בתנאי שכל המכונות והציוד יובאו מבריטניה, אז נסע לבריטניה ובשמונה חדשים סידר את ההסכמים, לפיהם התחייבו הספקים הבריטיים לספק את הכל תוך 18 חודש, על סמך זה נתחדשה ב-1946 העבודה בהקמת הבנינים בהרטוב, ובראשית 1947 החלו מגיעים המשלוחים מבריטניה, והנה פרצה מלחמת השחרור סמוך לסוף השנה, והערבים הרסו את הבנינים ושדדו את הציוד.
הנה כי כן עברה על המפעל שורה של הריסות והפרעות בעקב זעזועים מדיניים וצבאיים, שאפשר לסכמן כדלהלן: 1) הרס במהומות 1936; 2) סיכול ההזמנה מצ'כוסלובקיה בעקב סיפוח הסודטים לגרמניה; 3) סיכול ההזמנה מגרמניה בעקב פרוץ מלחמת העולם; 4) סיכול ההזמנה מאמריקה בעקב התנגדות השלטון המנדטורי הבריטי; 5) הרס לרגל מלחמת השחרור. אך כל אלה לא הרתיעו אותו מתכניתו, וב-1950 נסע שוב לבריטניה והזמין מחדש את המכונות והציוד, ובארץ הוקמו הבנינים מחדש ותוך שלש שנים הוקם וצויד המפעל כולו, וכעת מנהל הוא את פעולת הייצור הסדירה של המפעל, המספק מלט לבנין בארץ וליצוא ולארצות אחרות, בחיים החברתיים והצבוריים מצא את מקומו כאח במיסדרי בני ברית והבנאים החפשים וכחבר מועדון רוטרי בתל-אביב, יו"ר אגודת המוצרטיאום הישראלי בארץ.
בנותיו: אלזה אשת משה ציפיס (בעל תעשית טכסטיל) ; מרים (בוגרת אוניברסיטת קולומביה, מזכירת הקונסוליה הישראלית בניו-יורק) אשת המהנדס אדוארד קצור ; יואלה (גמרה את המחלקה לכלכלה באוניברסיטת ג'נבה) אשת הרופא ד"ר אברהם אורון,
יוסף אהרני (אהרנוביץ)
נולד בירושלים, י"ז תמוז תרס"ה (20.7.1905). לאביו יחוקאל אהרנוביץ (דודו היה הרב הוילנאי הידוע ר' שניאור דודזון זצ''ל) ולאמו ברוריה בת דוד אפשטיין . הוריו עלו עם קבוצת ציונים מוילנא בשנת 1902, קבל חנוך מסורתי וכללי בביה"ס לבנים העברי, בביהמ"ד למורים ובאוניברסיטה העברית בירושלים (בתנ"ך ובמדעי הרוח). משניות ותלמוד למד מפי דודו הרב הוילנאי ר'שניאור דודזון זצ"ל בירושלים.
סיים את חק למודיו בבית הספר הגבוה למשפטים בירושלים וקבל תואר עורך דין,