הראשונה על הבמה בהצגת בית-הספר. בת עשר הופיעה בהצגת "זרובבל'', בה שיחק המורה יצחק אפשטיין בתפקיד נביא מלאכי והיא בתפקיד שולמית הבת (על הצגה זו כתב ר' ש. שולמן מצפת ב"הצפירה''). כן הובאה להשתתף כאמנית-אורחת בהצגת "אוריאל אקוסטה" במטולה (ברכיבה שמה על סוס במשך 7 שעות), בהצגת "אדם וחוה" במשמר הירדן, ולדקלומים והקראות בנשפים בצפת.
בת 12 גמרה את בית-הספר ורצתה להמשיך בלימודים ולהשתלם במשחק ובריקוד. אביה התנגד לכך, כי לא לשם כך באו ארצה, אלא לעבודה ממש. אך המורים הכירו בצדקה וסידרוה בעבודה כעוזרת למורה בבית-הספר, ונוסף לכך עבדה בבית והשתלמה בלימודים ובשפות לועזיות בעזרת המורים בשעות הערב, בינתים השתלמה בעבודת החינוך וב-1913 כבר היתה מורה בבית-הספר ומנהלת גן הילדים בצפת.
נישאה למר יוסף גלעזר (גלאזר), שעלה אז מאוסטריה אחרי עזבו את הלימודים באוניברסיטה (ראה כרך ב', עמ' 819).
אחרי כיבוש ירושלים בידי הצבא הבריטי בראשית חורף תרע"ח פעלה יחד עם בעלה ואחרים ביסוד התיאטרון העברי בארץ והשתתפה בהופעה בהצגות רבות. השתתפה ביסודה ובניהולה של "הסתדרות נשים עבריות" שעסקה חוץ מבסיוע גם בחינוך ותרבות ועזרה לאם ולילד בשיטה חדישה, היתה מזכירת הגברת הנריטה סולד כנשיאת הסתדרות זו. השתתפה בנסיון להקים ארגון נשים בינעדתי. נתמנתה מטעם הועד הלאומי לניהול אדמיניסטרטיבי של החגיגות העממיות לאומיות, שנועדו לשם משיכת עולי-רגל ותיירים מהגולה. ארגנה בשליחות הג'וינט את השתתפות הישוב בעזרה ליתומים.
מצוידת בהמלצות מהגב' ה. סולד ומהד''ר ד. אידר ועוד יצאה עם בנה בן ה-3 לארצות המערב להשתלם בחינוך ובאמנות דרמטית. בפאריס עבדה בתיאטרון "שאטלה" וביקרה בשיעורים והרצאות בענפים הנ"ל. באמריקה הופיעה בריקודים תנ"כיים אמנותיים בתפקידי בת יפתח, שולמית ודבורה הנביאה והחיתה את תקופת-הקדומית העברית. בניו-יורק הוזמנה להשתתף בלהקת ז'יקובס כהן, אך סירבה להתקשר. במונטריאל שבקנדה השתתפה ביסוד בית-הספר העברי "ביאליק" ולימדה בו. עסקה בעבודה ציונית, נבחרה למועצה העירונית של האגודות הציוניות ולמזכירת-כבוד בועידה הארצית של ציוני קנדה. בעת התעמולה למגבית הגדולה הראשון למען ארץ-ישראל ביצעה את כל התכניות האמנותיות לצרכי המפעל וב"קפיטול" הופיעה עם בנד, הקטן בהצגה ארצישראלית והתמנה לנסות את יכלתה במשחק הפילמאי. אז דרש אביה, שאם בדעתה להשאר באמריקה תשלח את בנה הביתה, לבל יתחנך על אדמת נכר, לכן חזרה גם היא הביתה והתמסרה לעבודה בבית-הספר, ובעיקר לחינוך דרמטי-אמנותי של ילדים. ערכה והכינה חומר ותכניות להצגות של ילדים ונוער בבתי-ספר ובמחנות-נופש. פיתחה כשרונות צעירים רבים. ערכה את החלק האמנותי של חגיגות יובל ה"אליאנס". הכינה את החומר הספרותי-אמנותי בשביל הילדים באגודות הבריאות בראשיתן. השתתפה בתכניות של פנת הנוער ברדיו ירושלים. יצאה לביקורי השתלמות לגרמניה ב1930 ולאנגליה ב-1936.
במלחמת-העולם השניה היתה פעילה במתן הסעד התרבותי (עריכת מסיבות ותכניות אמנותיות) לחיילים היהודים בבתי-החולים הצבאיים.
בנה דרור גלעזר (מהנהלת חברת התעופה "אל-על" בארצות הברית),
אברהם ליברסון
נולד בפיאודוסיה, קרים בשנת תרס''ב (1.12.1901). לאביו גדליה (בעל חנות למנופקטורה, מצאצאי הרב ליבר עוזרו של הבעש''ט) ולאמו חסיה בת סנדר.
למד ב"חדר" ובגימנסיה עירונית. בעודו נער נודע כגברתן ובעל יכולת עצומה בשחיה וביתר ענפי הספורט, ואת יכלתו פיתח גם בלימוד שיטתי במכון להתעמלות ולתרבות הגוף של יצחק לנדוברג (הידוע לנו מאז מלחמת השחרור בשם האלוף יצחק שדה ז''ל). כבר אז, בנערותו, הצטיין בשחיה ובהצלת אנשים מטביעה, והחברה הרוסית להצלה ימית על שם המלכה