היה חבר פעיל בבני-ברית - "שער ציון" בתל-אביב גזבר קפת-הצדקה של בני ברית. בתכניתו היה להפוך את הקופה לקופה לעזרה ממשית קונסטרוקטיבית וכלל את המטרה הזאת גם בנסיעתו לארה''ב, אולם עם מותו הפתאומי לא הגשים את חלומו.
ב-24.8.1948 נסע לחו''ל, במטרה לפלס נתיב נוסף לאקספורט של תוצרת המזון של ארצנו, לעניין בעלי הון יהודים בחו"ל להשקיע את הונם בתעשיתנו ולהקים שם חברה בכדי לעודד את היצוא של תוצרתנו, עשה רבות בשטח זה בפריז, בשויצריה ובוינה.
ב-7.8.1948 הגיע לארצות הברית, וכעבור 4 ימים נפח את נשמתו באופן פתאומי בבית גיסו בניו-יורק בזרועות אשתו שנתלוותה אליו בנסיעה אחרונה זו.
נפטר בניו-יורק, י''ז אלול תש"ט (10.10.1949), גופתו הועברה לארץ ונקבר בנחלת-יצחק, ז' חשון תש"י (30.10.1949).
בניו: משה, יצחק. לזכרו נגמרה הבניה של הקומה השלישית במצודת זאב ושמו מתנוסס על לוח שיש בקומה זו וארון ע"ש תרומפלדור במוזיאון במצודת זאב (מתנת משפחתו).
ד"ר ליאו אליעזר רוזנבליט
נולד במיסינג ווערק (פרוסיה, גרמניה), ה' אלול תרנ"ג (18.8.1893).
לאביו שלום שמואל ולאמו פניה בת שאול פולפר מאכר. קבל חנוך בגמנסיה ובאוניברסיטאות : ברלין, פריבורג, הידלברג וקניקסברג, וקיבל תואר ד"ר מדציני (בעיקר - רופא לילדים).
היה פעיל בתנועת הנוער הציוני ק.י.פ. וחבר הנשיאות.
עבד בתור רופא בקליניקות שונות בברלין.
בשנת 1913 השתתף בקונגרס הציוני הי"א בוינה, וכן היה סדרן בקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד (1921).
בשנת 1923 עלה לארץ.
בשנת 1924 נשא לאשה את אנה בת קלמן שטרן. היה רופא בעטלית, ירושלים, נס-ציונה ובראשוןלציון קבע את ישיבתו קבע (זה כ-28 שנה).
חבר המועצה המקומית בראשון לציון, יו"ר התאחדות עולי-גרמניה במושבה (1933) ועליה חדשה, יו"ר של המפלגה הפרוגרסיבית סניף ראשון-לציון.
חבר ההסתדרות ואגודת הרופאים.
היה חבר ועדת הגיוס במלחמה העולמית השניה.
בניו: שמואל (פקיד ב"קול ישראל"), רפאל (חבר קבוצת הסוללים-צפורי).
אלעזר אלישר
נולד בירושלים, כ"ו תמוז תרמ''ט (1889).
לאביו יוסף שאול (מעסקני ירושלים, ראה כרך שני, עמוד 1009) ולאמו ריקה (נכדת הרב חיים נסים ברוך).
קבל חנוך מסורתי בתלמוד תורה של הספרדים, בישיבת סבו הרב חיים משה אלישר ("חמ"א" - ראה כרך ב', עמוד 640) ואצל הרב נסים אלישר. בן 17 נסע לפריז והשתלם בבי"ס למסחר, ובהשלימו למודיו חזר לארץ.
עזר במשך כמה שנים לאביו במסחרו.
בשנת 1925 נשא לאשה את פאולין בת בן ציון ולונה בוליסה אמזלג (ראה כרך ב', עמוד 874).
נמנה בין מיסדי "קופת אשראי א"י - קרדיט בנק בע"מ", שאח"כ נקרא בשם "בנק קדם לקרדיט בע"מ" והיה ממנהליו.
בראשית 1932 נבחר לסגן יו"ר "התאחדות הספרדים העולמית" ושל הועד הפועל שלה בירושלים.
היה חבר ההנהלה של בנק קופת עם בע"מ, בשנת 1924 מיסד לשכת המסחר איטליה-א"י בירושלים ונשיאה עד 1930, היה סגן יו"ר שכונת תלפיות ואח"כ יושב ראש הועד.
אחרי הכבוש, כשנוסדו העתונים : "דאר-היום", ''בריד אל-יום" ו"פלסטין וויקלי" נתמנה למנהל עניניה. הוא נתן דחיפה לעניני "הסולל" שניהל את העתונים והדפוס הנ"ל.