של הסתדרות העובדים : חבר מזכירות ומרכז מפלגת פועלי א"י (מפא"י).
בשנת 1937 נשא לאשה את טוני בת אדמונד סימון. מראשי מפא"י בקבוץ המאוחד והלוחמים לאחוד התנועה הקבוצית, מעסקני איחוד הקבוצות והקיבוצים.
חבר קיבוץ גבעת חיים (איחוד הקבוצות והקיבוצים), מורה תיכוני.
ציר לקונגרסים הציונים : ה-16 בציריך (1929) : ה-17 בבזל (1931) :ה-19 בלוצרן (1935) :ה-20 בציריך (1937); ה-21 בג'ניבה (1939) וה-22 בבזל (1946).
חבר הכנסת הראשונה, השניה והשלישית (מטעם מפא"י).
כתב מאמרים ב"מבפנים" (הקבוץ המאוחד) וב"ניב הקבוצה".
כתב ספר "על יסודות מפלגת פועלי א"י" (מטעם מרכז מפא"י - 1954).
וולטר איתן
נולד במינכן (גרמניה), י''ז תמוז תר"ע (24.7.1910).
בילדותו בשנת 1914 עזב את גרמניה והתישב באנגליה.
קבל חנוך בבית ספר בלונדון ובאוניברסיטת אוקספורד. מוסמך למדעי הרוח.M.A בשנות 1934-46 מרצה באוניברסיטה באוקספורד (לפילולוגיה גרמנית).
בשנת 1946 עלה לארץ.
בשנות 1946-48 מנהל של המוסד להשתלמות ליד המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בירושלים.
בשנת 1948 נתמנה מנהל כללי של משרד החוץ, מדינת ישראל.
בשנות 1948-49 ראש המשלחת הישראלית בשיחות רודוס על שביתת הנשק.
בשנת 1949 ראש משלחת ישראל בועידת לונדון.
ביולי-אוגוסט 1955- ראש משלחת ישראל לועידה הבינלאומית (בג'נבה) על השימוש בכח הגרעיני לצרכי אטוס.
כתב מאמרים רבים בעתונות היומית וכתבי-עת.
צאצאיו: דוד, רות, יונתן.
ד"ר יוחנן כפיל (קפליבצקי)
נולד קפרשטי (בסרביה), ט"ז אייר תרנ"ה (10.5.1895).
לאביו הרב יונה קפליבצקי (ממשפחת רבנים במשך דורות רבים) ולאמו מרים בת דוד טברסקי (מצאצאי ר' נחום מצ'רנוביל זצ''ל).
קבל חינוך מסורתי בישיבות בריסק ונוברודוק.
השתלם באוניברסיטה בוינה, ובשנת 1927 קבל תואר דוקטור לפילוסופיה. היה חבר מן המנין במכון למדע המזרח של האוניברסיטה הנ"ל (1928-30) ואח''כ חבר במכון הנ"ל, באוניברסיטת ברלין (1931-33).
בשנת 1922 נשא לאשה את סוניה בת זוסיא כץ. ב-22 לינואר 1934 עלה לארץ.
בשנות 1934-35 מורה לערבית בתלמוד תורה "מזרחי" בירושלים.
בשנות 1935-36 בגמנסיה בן-יהודה בתל-אביב.
בשנות 1935-38 בגמנסיה ריאלית בלפור ומרצה בביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב.
בשנת 1935 יסד את המכון השמי ללימוד השפות השמיות: ערבית, סורית, אשורית, בבלית ומדעי הקדם השמי (המכון התקיים בהנהלתו עד שנת 1950).
בשנות 1935-50 מנהל המכון השמי בירושלים ובתל-אביב.
משנת 1949 מנהל העתון הערבי "אליום" ועובד במחקר בשדה הבלשנות השמית ותולדות האסלאם.
חיבר 25 ספרי למוד להוראת הערבית המדוברת והספרותית בבתי-הספר העממיים, התיכוניים והאוניברסיטה. מהם שהופיעו במהדורות שניות, שלישיות, רביעיות וחמשיות. מהם 6 באנגלית.
"השפה הערבית ודקדוקה" (ספר ראשון - מהדורה חמשית 1944 : ספר שני - מהדורה שניה מתוקנת, תש"ה: ספר שלישי -, תש''ה) : "הדבור הערבי" (ספר ראשון - מהדורה שניה מתוקנת, תש''ך: ספר