שנים לעזוב את המושבה. עבר ליפו. אבל המחלה לא עזבה אותו.
נפטר ביפו, י', טבת תרס"ב (20.12.1901).
בנו: חיים-יצחק.
ד"ר אברהם ניסן (קצנלסון)
נולד בוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בל''ג בעומר תרמ"ח (13.4.1888).
לאביו ניסן הכהן קצנלסון (סוחר ועסקן, ממשפחת הסופר י. ל. קצנלסון והעסקן הציוני ניסן קצנלסון מלבאוה) ולאמו זלדה לנה בת ר' מרדכי לייב רוזובסקי אחיו: שמואל ז"ל, ראובן (ראה כרך א', עמוד 305) ,יוסף ז"ל (ראה כרך א', עמוד 235), ורחל אשת זלמן שזר (ראה כרך ג', עמוד 1355).
חנוכו קבל בחדר מתוקן, בגמנסיה בבוברויסק, אקדמיה למדעי היהדות בפטרבורג ואקדמיה להיגיינה סוציאלית בברלין.
מדעי הטבע ורפואה באוניברסיטאות - פטרבורג ומוסקבה. והנו בעל תואר-מוסמך למדעי הטבע (1912) נוסף להיותו רופא (1914).
בשנות 1914-18 רופא צבאי.
בשנת 1919 נשא לאשה את סימה בת זאב קפלן (רופאה).
בשנות 1919-20 מנהל המשרד הא"י בקושטא מטעם ההנהלה הציונית.
בשנות 1921-23 חבר המשרד הראשי של ההתאחדות וינה-ברלין.
בשנת 1921 חבר הועד הפועל הציוני וסגן נשיא הועד הפועל.
בשנת 1924 עלה לארץ.
בשנות 1924-30 כיהן כמנהל מחלקת הבריאות של הסוכנות היהודית. בשנות 1931-48 חבר הועד הלאומי ומנהל מחלקת הבריאות של הועד הלאומי.
בשנת 1948-49, חבר הנהלת הועד הלאומי ומנהל כללי של משרד הבריאות בועד הלאומי ובמדינת ישראל.
בשנות 1949-50 היה חבר במשלחת ישראל לעצרת או"ם הרביעית.
היה חבר: מרכז "הפועל הצעיר", מרכז מפ"אי, הועד המנהל של התכניון ומועצת התכנית של רדיו א"י.
בהתחלת 1950 הצטרף למשרד החוץ, ובנובמבר 1950 הגיע לסטוקהולם כציר ישראל לארצות סקנדינביה. היה ציר הקונגרסים הציוניים הי"ב עד הי"ט.
כתב מאמרים פוב" בעתונות.
צאצאיו: שמואל (רופא), זאבה אשת אלוף פלד.
אליעזר דב אטינגר
נולד בירושלים, ט"ו בתמוז תרס''ד (28.6.1904). לאביו יוסף אטינגר ולאמו אסתר בת אברהם וידלר קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת "חיי-עולם", בבית הספר תחכמוני, בית מדרש למורים המזרחי וחניך ביה"ס "בצלאל" מימי הפרופ' בוריס שץ, בירושלים.
עסק בציור ובמלאכת אומנות, פרסומת לבתי קולנוע, הנהלה אדמניסטרטיבית של בתי-קולנוע.
חבר ההגנה משנת 1927. בוגר קורס מדריכים השני בירושלים (1928). במאורעות תרפ"ט (1929) היה פעיל בהגנה על העיר העתיקה.
בשנות 1930-32 מרכז ומדריך "המכבי-הצעיר" בברלין ובלפציג והכנתו ל"מכביה" הראשונה בא"י.
משנת 1933 בתפקידי הדרכה ופקוד בערים מטעם ההגנה: ירושלים, תל-אביב וחיפה.
בשנת 1938 סגן מפקד העיר ירושלים וממארגני ההפגנות בירושלים נגד הספר הלבן.
בשנת 1940 סגן מפקד מחוז הצפון.
בשנת 1941 נשא לאשה את אורה בת דב גוברמן מטבריה.
במלחמת השחרור היה ממארגני ההגנה בטבריה וממשחרריה.
שירת בצ.ה.ל. בדרגת סרן ובתפקיד של קצין העיר מרחב נתניה.