שחרורו הוצע לו על ידי איגוד החיילים האמריקאי להיכנס לעבודה במיניסטריון הצבא האמריקאי, אולם הוא החליט לעלות לארץ-ישראל, וב-5 בספטמבר 1938 עלה לארץ. וכבר ב-12 התחיל לעבוד במסגרת ה"הגנה". כאן עבד שנה אחת כיועץ צבאי למפקדה העליונה, ומ1939 אחרי קום המטה הכללי של ה"הגנה" היה לראש מחלקת התכנון בו. הוא תכנן את רוב התכניות עד שנת 1945, ביניהן התכניות למקרה של חדירת הגרמנים לארץ מאל-עלמיין.
משנת 1943 לערך, היה סגן ראש המטה הכללי של ה"הגנה" עד לפברואר 1948. מספר חדשים לפני קום צה"ל החל לעבד את חוקת השיפוט הצבאי (הידועה בשם חוקת שיפוט תש"ח). במרץ אותה שנה אישרה המפקדה הארצית את חוקת השיפוט. אחר אישור זה נתמנה נשיא בית הדין הצבאי העליון של ה"הגנה", ובקום צה"ל - נשיא בית הדין הצבאי העליון, בדרגת אלוף.
עם עיברות השמות בצה"ל הסב את שמו מזיגמונד אדלר פון-פרידמן - לאיתן אבישר. נשא לאשה את סידוניה בת דוד בינצר. בספרו על הקשיים שהיו כרוכים בהקמת בית הדין הצבאי העליון, ציין אבישר שלא היה לצה"ל ממי ללמוד בשטח זה, כי אפילו באנגליה ובארצות הברית לא היה עד 1950 בית דין צבאי עליון, המטפל בערעורים, תוך כדי עבודה ובעזרת הנסיון שרכש לו בצבא האוסטרי שבו היה קיים בית דין מסוג זה, הוקם ואורגן בית הדין הצבאי העליון. במשך חמש שנות שירותו, בירר בית הדין הצבאי העליון, שבראשו עמד, כ-1500 משפטים. כיהן כאב בית-דין ב-300 משפטים ויותר. כנשיא בית-הדין היה מפקד בית הדין, ועסק בפעולות הארגון של בית הדין הצבאי העליון.
הוא - האלוף הראשון הפורש משירותו (1.1.1954) בגיל הפנסיה.
בשנות שירותו ב"הגנה" ובצה"ל הרבה בכתיבה על נושאים צבאיים: ספרו "2500 שנות טקטיקה" (הוצאת "מסדה", 1944), "האסטרטגיה הצבאית הגבוהה בהתגשמותה" (הוצאת טברסקי, 1950).
שימש בשנים 1942-50 בתור פרשן צבאי של העתון היומי "הבקר" ופירסם שורת מאמרים בעתונים אחרים. במלחמת העולם השניה נשא סידרת הרצאות לקהל הרחב על בעיות צבאיות - אסטרטגיות ומדיניות.
ניגש להכין ספר, שבחיבורו הוא עוסק זה 10 שנים, על יהודה המכבי ומלחמותיו, באספקלריה צבאית ומדינית. לספר זה יצורפו ציורים ותמונות מן המקומות, שבהם התנהלו קרבותיו של המכבי. וכן יש בדעתו לכתוב ספר על התפתחותו של בית הדין הצבאי העליון ומגמותיו לעתיד, וכן לפרסם מאמרים בעתונות.
בתו: רות (ריטה) אשת סטפן פאלק.
אפרים שחור
נולד בירושלים, כ"ט סיון תרס"א (16.6.1901).
לאביו הרב זאב וולף שחור (ראה כרך ג', עמוד 1462) ולאמו איטה היינה בת ר' משה ליב הכהן , מקלונריה, קבל חנוך מסורתי בת"ת וישיבת עץ-חיים בירושלים ובבית ספר למסחר בירושלים.
היה פעיל בעבודה צבורית בארגוני הנוער בירושלים. בשנת תרפ"ג (1923) נשא לאשה את חוה בת הרב יהודה ליב זלצר , מארצות הברית.
בשנת 1924 גאל מאפטריאך היוני את הפרדס והכרם בשכונת רוחמה בירושלים. מד"ר פואד דג'אני גאל את הפרדס בגבעת הרצל בתל-אביב וכן גאל שטחים נוספים.
משנת 1928 - נאמן "קרן ישראל רוקח" מאמריקא, שבעזרתו הוקם כפר מרמורק (1931), גבעת ישראל רוקח בבני-ברק, שכונת הפועל המזרחי בירושלים, שכונת יצחק בחדרה ובתים בכפר חסידים.
יו"ר ועד בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי בת"א.
היה חבר אספת הנבחרים בזמן קום המדינה בשם אחוד דתי בלתי מפלגתי, יו"ר קרן החנוך התורני בא"י, יו"ר אחוד דתי בלתי מפלגתי בישראל.
בעל בית מסחר לרפואות בסיטונות ויצרן של תכשירי רפואה של חברת "תרופה בע''מ" שנוסדה בלונדון 1936.
בנותיו: יהודית אשת העו"ד נפתלי מאירס, מרים אשת המהנדס ישע ברגר, יעל אשת עמיהוד בן-פורת (שיינזון).
שלמה גרטל
נולד בכפר הורודוק, ע"י הרובשוב, פלך לובלין (פולין).
לאביו מנשה (בן למשפחה ענפה של סוחרים גדולים בחטה וקמח בעיר הרובשוב. חסידים נלהבים של הרבי