מטריסק) ולאמו חנה בת הרב שלמה דב רייז (תלמיד חכם, מגדולי חסידי בלז).
למד בקלויז של חסידי בלז. בן 18 עזב את בית הוריו והשתלם בלמודי חול בורשה ובאודסה.
נשא לאשה את רבקה בת אהרן שטיינפלד (שעלתה יחד אתו מאודסה לארץ. היתה עזר כנגדו כל השנים בכל נפתולי פרשת חייו ובעסקנות צבורית. נפטרה בתל-אביב, י"ב ניסן תרצ"ב - 18.4.1932. כעבור שבוע מתה עליו בתם היחידה חנה . האסון הכפול דכא אותו מאד, ורק הודות לעדוד מצד מנהלי העיריה וחבריו בעבודה התאושש לאט-לאט) ובזיווג שני נשא לאשה את אחותה שרה. עלה לארץ בראש חדש אלול תרע"ג (3.9.1913).
בתחילה עבד כפועל בקבוצת כנרת, שם הכיר את א. ד. גורדון ויתר טובי החלוצים. עבר ללמוד בבית מדרש למורים בירושלים.
משפרצה מלחמת העולם (באוגוסט 1914) קבל את הנתינות העותומנית, לבל יגורש מהארץ כנתין רוסיה. נדרש לשרת בצבא הלוחם של מולדתו הרשמית (תורכיה) ופדה את עצמו לפי החוק בתשלום כופר צבאי.
משארכה המלחמה נדרש מחדש לצבא התורכי וב1917 גורש מירושלים אל הגליל. בטבריה נפגש עם "ראש הגולה" מאיר דיזנגוף , שעמד בראש העזרה למגורשים ממקומות מושבותיהם מדרום הארץ, דיזנגוף הטיל עליו תפקידים בניהול החשבונות והקופה של "ועד ההגירה" וניהל את מפעל העזרה למגורשים ממקומות מושבותיהם מדרום הארץ.
כשחזרו הגולים לבתיהם בסוף המלחמה ודיזנגוף חזר לראשות "ועד תל-אביב" (אח"כ "עירית תל-אביב") בסתיו 1917, הטיל עליו "להמשיך בעבודתו" כמנהל חשבונות של "ועד תל-אביב".
היקף העבודה המינהלתית גדל והלך עם גידולה המפליא של העיר, גרטל הצטיין קרוב לשלשים שנה בעבודה שקדנית ומסורה בהנהלת החשבונות ואח"כ כראש מחלקת הגזברות של "עירית תל-אביב".
מסר מזמנו וממרצו גם לעסקנות צבורית כשופט במשפט השלום העברי וחבר הנהלתה, חבר ועדת הב קורת של "הלואה וחסכון", נשיא המכון למנהלי חשבונות, גזבר כבוד כליגה למלחמה בשחפת, חבר ועדת הבקרת של "כופר הישוב", חבר ההנהלה בחברת "גאולה", שופט בועדה לערעורים להסדר תפיסת מקרקעין, חבר ועדת הבקרת של הקהק"ל, חבר הנשיאות בקואופרציה האשראית, חבר המועצה של בנק הדאר בישראל ועוד.
לפני תשע שנים הוזמן להיות מנהל ראשי לבנק הלואה וחסכון בע"מ בתל-אביב, וכמו לפנים בשרות העיריה, כך גם במשרה זו זכה לחיבה ולהוקרה כללית כאדם מוכשר ומסור לתפקידו, דורש סדר ודייקנות מעצמו ומזולתו, וגם הנהו איש צנוע בהליכותיו ובעל מזג טוב ונוח לבריות.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): חנה (מאשתו השניה): שרה, אהרן (חבר בקיבוץ גונן ע"י "להבות הבשן"), ימימה (בקבוץ להבות הבשן).
הרב מנחם מנדל האגר
נולד בז' סיון תרמ"ט (6.6.1889) בקוסטשטיה שבבוקובינה (אז אוסטריה).
לאביו הרב דויד אליעזר האגר (מצאצאי ר' יעקב קופל חסיד תלמיד הבעש"ט ובנו ר' מנחם מנדל , אבי שושלת האדמו"רים לבית האגר , שממנו נסתעף אח"כ הוויזניצי, אך הוא מוצאו מהענף שנשאר בקוסוב) ולאמו רבקה בת הרב מיכאל האגר. למד בבית אביו ואח"כ מפי הרה"ג ר' דב הכהן רפפורט (בעל "דרך המלך" על הרמב"ם) ויתר רבני העיר ראווה רוסקה שבגליציה המזרחית והוסמך לרבנות על-ידיהם ועל-ידי גדולים אחרים בגליציה.
בתרס"ז נשא לאשה את שפרינצה בת הרב אלעזר רוקח. המשיך להשתלם במדעי התורה בבית חותנו עד שנתמנה לרב בהאליץ' שבמזרח גליציה, אח"כ בניישטאט שבפולין ומשם נלקח אחר כבוד לרב ראשי בסוסנוביץ, עיר התעשיה הכבדה שבדרום-מערב פולין. במקומות