בשנת 1934 נשא לאשה את ויקטוריה בת יצחק שמעיה אלישר (ראה כרך שני, עמוד 1011).
אחרי הקמת המדינה נתמנה למנהל כללי - משרד הבריאות במדינת ישראל.
חבר בועד המנהל של האוניברסיטה העברית.
חבר הקולג' המלכותי לרופאים - אדינבורג.
כתב מאמרים רפואיים שונים בארץ ובחוץ-לארץ.
בנותיו: חנה, גילה.
(שניאור) זלמן אלון (אסושקין)
נולד ניקולייב (ע"י אודיסה), ט"ז אייר תרמ"ז (אפריל 1887).
לאביו הרב אברהם יצחק (רב, שו''ב ומוהל) ולאמו אלטה ליבה בת מנחם מנדל רקיטין. קיבל חינוך תורני וכללי, נמשך מבחרותו להשכלה, לחיבת ציון ולציונות.
היה חבר מפלגת פועלי-ציון, ובשנות 1904-1905 בימי הפוגרומים בניקולייב ובאודיסה היה חבר פעיל בהגנה.
בינואר 1906 עלה לארץ יחד עם אחיו מרדכי מנדל (ראה כרך ב', עמוד 579).
למד באליאנס בירושלים.
היה מראשוני החברים באגודת "השומר", מראשוני כובשי השמירה המאורגנת ע"י "השומר" - בחדרה, כרכור, ראשון-לציון, רחובות ובן-שמן, נחלת יהודה ובמושבות גליל-התחתון.
מראשוני כובשי אדמת תל-עדשים וממיסדי כפרגלעדי.
בתשרי תרע"ג (סוף 1912 נשא לאשה את חוה בת ביילה וזלמן אהרון גורדון. בשנות 1914-15 שירת בתור מכונן ומסגר ברכבת החג'זית בצבא התורכי.
כתב מאמרים, רשימות וספורים: ב"קונטרס", "אחדות", "דבר", "משמר", בקובץ "השומר", "דער אידישער קעמפער" (ארצות הברית), "דאס ווארט" (וורשא) ובקונטרסים ומאספים ספרותיים שונים (באידיש ובעברית).
חקלאי - חבר קבוץ כפר גלעדי - תל-חי.
בניו : מאיר, יואב.
גדליהו וולפנזון
נולד בוילנא, בשנת תר"כ (1860).
לאביו זאב (תלמיד חכם וראש ישיבה, מצאצאי הגאון מוילנא) ולאמו גולדה (ממשפחה מיוחסת).
עלה לארץ עם הוריו - והוא בן שש שנים. נסיעתם ארכה כשנה תמימה, באנית מפרשים רעועה אשר היתה נתונה לטלטולי הרוח.
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. היה עלוי וגאון בתורה. למד שפות וחימיה. בשעות הפנאי עסק בציור ובמוסיקה.
נשא לאשה את חוה בת משה שלמה בסאן (מצאצאי הרב אזולאי) היתה אשה חכמה אצילה וצנועה בהלכותיה (נפטרה בירושלים, ו' ניסן תרפ"ז).
היה בין הראשונים שיצאו את העיר העתיקה ובנו את שכונת "בית ישראל" בירושלים.