מראשוני בני-ברית ומיסדיו בארץ.
במשך 30 שנה עבד בתור חובש ויד ימינו של הרופא הראשי בבקור חולים בירושלים.
הגיש תמיד במסירות עזרה לחולים ועניים ולא חס על כוחותיו וזמנו.
היה בטבעו ענו ואדם ישר.
נפטר בירושלים, ט' ניסן תר"ע (18.4.1910).
בנותיו: אסתר, יונינה, חמדה אשת יצחק צבי (בן אברהם שפירא , גבור פתח-תקוה ומראשוני השומרים בארץ. ראה כרך א'. עמוד 486).
ד"ר גרשון (ג'ורג) גרי
נולד באלכסנדריה שבווהלין (רוסיה) 15.1.1890.
לאביו מנחם מנדל (סוחר) ולאמו חנה לבית שוכמן. בהיותו ילד היגרה המשפחה לארצות-הברית. שם קיבל את השכלתו בגמנסיה ובמכללת בוסטון וגמר רופא-חירוג בשנת 1912.
בשנות 1912-14 היה רופא בבית החולים היהודי "בית ישראל" בניו-יורק.
בשנות 1914-17 עבד כרופא פרטי ע"י בוסטון.
נשא לאשה את ברטה בת דוד קרמר. בשנת 1918 היה מהמתנדבים הראשונים באמריקה שהתגיסו לקול הקריאה לגדוד העברי האמריקאי, ועלה אתו לא"י - למען שחרור הארץ.
בשנת 1919, עם פירוק הגדודים נתמנה כמנהל המחלקה החירורגית בבית החולים "הדסה" בתל-אביב ואחר כך שימש במשרות דומות בבתי החולים של הדסה; בצפת ובירושלים עד שנת 1927.
בשנת 1920 היה עם מגיני תל-חי וכפר גלעדי, וטיפל שם בפצועים וביוסף טרומפלדור שנפצע פצעי מות וניתח אותו לפני מותו, את צוואתו בעל פה מסר לו טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו" (ראה כרך ד', עמוד 1588).
השתתף בהגנת ירושלים במאורעות 1920/21.
בשנת 1928 נתמנה למנתח הראשי בבית החולים "שערי צדק" (של הד"ר מ. וואלך) בירושלים.
היה חבר פעיל בועדי הסתדרות הרופאים בת"א, צפת וירושלים.
בשנת 1929 הצטרף לאגודת "הציידים" בירושלים והיה פעיל בה.
בימי מאורעות תרפ"ט (1929), אחרי הטבח בחברון. היה חבר הועדה הרפואית ביחד עם ד"ר סופיה גצובה ועו"ד מ. לבנון - שבדקה את גופות קדושי חברון לשם קביעת האכזריות בביצוע הרצח.
בשנת 1939 עבר עם משפחתו לגור בגדרה ושם עסק בחקלאות. לשלושה ימים בשבוע היה מבקר בת"א ובירושלים לשם ריפוי חולים, ושלשה ימים בשבוע הקדיש לעבודת האדמה.
קנה לו שם רב בעבודתו המקצועית ופופולריות בחוגי ההמונים הרחבים.
היה אדם יקר וטהור נפש, שמועטים כמותו, ורופא נעלה ומסור עד למאד. עקבי בכל מעשיו, חבר נאמן היה, ולא רדף בצע.
כתב מאמרים ברפואה.
נפטר בירושלים, כ"ה טבת תש"ב (14.1.42) וגופתו הועברה למושבה גדרה.
בנותיו: אביבה אשת בן עמי הוכמן (באר טוביה), חנה אשת סידני צלמרס (תל-אביב).
אסתר לוינזון (וולפנזון)
נולדה בירושלים, בשנת תרל"ט (1879).
לאביה גדליהו וולפנזון (מצאצאי הגאון מוילנא. ראה את הערך שלו בעמוד 2821) ולאמה חוה בת משה שלמה בסאן. קבלה חנוך מסורתי בבית הוריה ובבית ספר אליאנס (כי"ח) בירושלים.
נישאה להרב אלכסנדר לוינזון (ממשפחת רבנים).
היתה בעלת חוש אמנותי לעבודת יד ואשת חיל.
לא נטשה את עיר מולדתה ירושלים במלחמת העולם הראשונה, למרות היותה נתינה בריטית (אויבת תורכיה) ונשארה נאמנה לעירה למרות הסבל והתלאות שעברו עליה ועל בני משפחתה.