עזרה בימים הקשים ההם לכל נצרך, אמיצה אשר לחמה את מלחמת החיים בכבוד ובקומה זקופה.
היתה אחת הראשונות בשכונת זכרון משה א' בירושלים, אשר קלטה את טובי הישוב הירושלמי.
נפטרה בירושלים, כ"ז כסלו תש"ד (24.12.1943).
צאצאיה : עמנואל (מוסמך למדעי הרוח), משה (עורך דין), דוד (פקיד בממשלה), שושנה אשת אברהם רוזנבלט.
חיים מרדכוביץ
נולד בשנת תרמ"א (1881) בטיראספול שברוסיה.
לאביו דוד ולאמו חוה. למד בחדר ואח"כ למד מלאכת כריכת ספרים ועבד בה והצטרף בבחרותו למפלגת פועלי ציון והיה מפעיליה.
ב-1908 עלה לארץ.
השתקע בחיפה, שישובה העברי היה קטן בימים ההם, המשיך במלאכתו ובפעילותו בצבור הפועלים, שימש כתובת ראשונה (בתפקיד "מחלקת העליה" של הסוכנות ושלטונות העליה של ממשלת ישראל, אבל בהתנדבות גמורה) לאנשי העליה השניה שנכנסו לארץ דרך נמל חיפה, מצא מקום במעונו לאיכסון הזקוקים לכך ומצא שהות (אף על חשבון עמלו וזמנו הדרוש לפרנסתו) לסדרם בעבודה, וכן שימש לשכת קשר ומודיעין לחלוצים הפזורים בשומרון ובגליל וביניהם ובין חברי הצמרת שנסעו לחו"ל, והכל ידעו, שמשימה שהוטלה על החבר חיים (וכל-שכן כשנטלה מאליו ביזמת עצמו), ודאי תתמלא במלוא המסירות והדייקנות, וכל גדולי העליה השניה, שהגיעו ברבות הימים לעמדות עליונות בהנהגת ההסתדרות והסוכנות והמדינה, קירבו אותו כאח וכחבר טוב, באשר ידעו להעריך את טיב עבודתו ושרותיו לטובת היחידים והכלל. יסד את מטבח הפועלים בחיפה, שנעשה ל"בית הפועלים" במלוא מובן המלה, ניהל את כל עניניו ויעץ והדריך את החברים במלחמת-קיומם הקשה, עזר ב"כיבוש עבודה" ובשמירה על הכיבושים וכן בהשתדלות תקיפה לשיפור תנאי השכר והקיום של הפועלים העברים, ואף ניסה בימים ההם להביא את שתי מפלגות הפועלים (פועלי ציון והפועל הצעיר) לידי איחוד, ורק אחרי מלחמת העולם הראשונה (בסוף 1920) זכה להיות משתתף צנוע בועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית בחיפה. כן היה ממיסדי שכונת בורוכוב ודפוס "אחדות".
ב-1913 נשא לאשה את אסתר בת נסים יצחק בעלול (היתה מקודם גננת בחדרה ובתל-אביב). בעשרות השנים שאחרי מלחמת העולם א' גדלו המשימות הצבוריות מהיקף יכלתו, והוא המשיך בעבודתו הצנועה, חינך את בניו למילוי חובה ולמסירות וראה בקורת-רוח את גידול הישוב ואת גדודי הפעילים שהרחיבו לדרך-המלך את שביל העסקנות, שהוא דרך אותו בראשונה בשדות הקוצים והטרשיים של מה שהיה אחר-כך לחיפה העברית ולחיפה הפועלית.
נפטר בחיפה, ד' כסלו תשי"א (13.11.50).
צאצאיו: אסף, מנחם, מאירה.
יהודה אגם-לבן (ליוה בילוזירסקי)
נולד בטשלוק, פלך חרסון (אוקראינה) ל"ג בעומר תרמ"ו (1.5.1886).
לאביו מרדכי ב"ר שמעון הצדיק מקמינקא (פלך קיוב) ולאמו שרה בת הר' ברוך (מטשליק, והיה ידוע בשם "ר' ברוך מכניס אורח").
קבל חנוך מסורתי בבית הסבא ר' ברוך.
סוחר, היה מספק ראשי לבתי החולים של הממשלה ברוסיה.
בשנת תרע"ט (1919) נשא לאשה את בתיה בת לייב זוסמן, מבסרביה (סוחר ובעלי קרקעות ידוע), נכדת הר' מרדכי-מוטל פלוצקי מזלטופולי, פלך קיוב. בשנת 1922 עלה לארץ.
חלוץ הראי-נע וקולנוע בחיפה. ראי-נע "עדן" (1923), קולנוע "עין-דור" (1929) ו"ארמון" (1934).
הקים והפעיל בתי חרושת שונים.
הראשון ששבר את "הפרינציפ" של הגרמנים-הנוצרים בחיפה "לא למכור קרקעות ליהודים"... וגאל שטחי קרקע ניכרים מהם ומהשכנים הערבים.
ליד חיפה הקים כרם וגן פרי לדוגמא, הנקרא "כרם יאל" (ראשי תיבות: יהודה אגם לבן). צאצאיו: אביבה (עורכת דין) אשת זליג זק (יו''ר המכבי בחיפה), חגי.