החרשת של ליאון שטיין ביפו. כשנה עבד בקבוצת "אחוה" בבירות יחזר לארץ.
בשנת 1909 היה ממיסדי דגניה א' (אם הקבוצות) והיה שם עד שנת 1919.
ב-1915 במלחמה העולמית הראשונה היה בין מיסדי "הקבוצה היפואית" שיסדה את ההגנה (ראה ספר "תולדות ההגנה", א' עמוד 387).
נשא לאשה את סוניה לבית מיכלסון חברת דגניה א'. היא היתה החברה בקבוצה הראשונה שבאה לארץ עם יוסף טרומפלדור (נפטרה בקהיר).
אחרי כיבוש הארץ חלה במלריה חזקה ונצטוה לעזוב את הארץ למצרים שם נתרפא. היה במשך כמה שנים מורה לעברית במצרים.
בשנת 1927 יסד יחד עם אליעזר יפה ואברהם האפט את סניף תנובה בקהיר, והצליח להחדיר תוצרת הארץ בארץ השכנה, וכן היה בא כח "המשכיר" בקניותיהם במצרים.
היה בא-בח חברת מפרץ חיפה, הכשרת הישוב ורסקו. הצליח למכור בין יהודי מצרים שטחי קרקע גדולים בארץ. רבים מאלה, שעזבו את מצרים, אחרי הקמת המדינה, נעזרו במגרשים שרכשו אז ע"י מר צדיקוב.
ממיסדי המועדון העברי בקהיר (1927) והיה יו"ר שלו.
היה פעיל בעבודה ציונית : קרן היסוד, קרן הקימת, בני-ברית וכוי.
במלחמת הקוממיות עם מצרים נאסר יחד עם חבריו החשודים "בציונות" ואחרי הקמת המדינה שוחרר וחזר לארץ.
בנו בצלאל (רב-סרן, בצבא הקבע של צ.ה.ל.).
שמואל (אליעזר) בן-צבי (הרש)
נולד בשנת תר"ס (21.6.1900) בהרמאנשטאדט (כעת : סיביאו) שבדרום טרנסילבניה (אז בהונגריה ובעת ברומניה).
לאביו יעקב קופל ולאמו יאנקה בת יוסף וינקלר. קיבל חינוך יהודי ותיכוני-כללי.
במוצאי מלחמת-העולם הראשונה השתתף בראשית ההתארגנות היהודית-לאומית והציונית. עבד בפקידות והמשיך בפעילות ציונית, ביחוד בין הנוער שבעירו, פעל למען יצירת אגודת-הספורט הציונית "יהודה" ומחלקתי, לבדור-רגל והשתדל למען הרחבת מסגרת הארגון של הנוער הציוני.
ב-1921 עלה לארץ, הסתדר בראשון לציון בעבודת פקידות ואח"כ בפרדסנות. גם כאן מצא לו שטח פעילות בין הנוער. השתתף בביסוס מכבי ראשון לציון והיה ממנהיגיו הפעילים. ממנהיגי הסתדרות "בני בנימין" במושבה, השתתף ביסוד ההסתדרות הארצית והבנק של "בני בנימין".
ב-1923 נשא לאשה את ברוריה בת הביל"ויי מנשהמאירוביץ (נפטרה ב-12.12.42) ובזיווג שני נשאה ב-1950 את רחל בת שמואל גרוסמן מצ'כוסלובקיה.
בשנים הראשונות היה כתבם של "חזית העם", "דאר היום" ו"הארץ" בראשון לציון. עם התבוללותו הגמורה בקהל בני הארץ הותיקים שקד על טובת עולי ארץ מוצאו, כדי לעזור גם להם להתערות בחיי הארץ. יסד בראשון לציון את הסניף של התאחדות עולי הונגריה וניהלו עד אחרי מלחמת העולם השניה. משעבר לתלאביב ונתמנה למזכיר כללי של אגודת בתי יתומים ויתומות (מיסודו של א. ל. בלובשטיין ) המשיך בפעילות זו כחבר ההנהלה וגזבר-הכבוד בסניף התל-אביבי וחבר הנשיאות וגזבר-הכבוד במרכז הארצי של התאחדות עולי הונגריה. בן הנו אח במיסדר בני ברית.
צאצאיו. צפורה (אשת סגן-אלוף דוד כרמון, בן הסופר משה כרמון - סלושץ), יעקב (חבר מושב בן-עמי ליד נתניה).
טובה (גיטל בלה) רוטמן (גלברג)
נולדה בשנת תרנ"ג (15.2.1893) בזכרון יעקב. לאביה שמעון גלברג ולאמה איטה אסתר בת הלל כץ.
גמרה את בית-הספר בזכרון יעקב, המשיכה להשתלם בקריאה ולימוד פרטי ולמדה בבית הספר לנגינה "שולמית" בתל-אביב בהנהלת מ. הופנקו. לרגל קשרי מחותנות בין בית הוריה ובית אפרים פישל אהרנסון ז"ל (אחותה שרה-הינדה ז"ל היתה נשואה לצבי-הרשל בן אפרים פישל אהרנסון) . היתה ביחסי אחוה גם עם יתר הבנים והבנות לבית אהרנסון (אהרן, אלכס, שרה, רבקה) , ומשהחלו במלחמת-העולם הראשונה פעולות מחתרת "נילי" (פרטים על מחתרת זו ופעולותיה - ראה בערכים של האהרנסונים ויתר החברים העיקריים בכרכים: ב, ה, ו, בפרקים המתחילים בעמודים : 841, 2073, 2086, 2212, 2288, 2311, 2337, 2340, 2386, 2582), הסכימה טובה לבקשת שרה אהרנסון לעזור לה בעבודה לא קשה. עבודה זו כללה העתקת הודעות בכתב על מיתקנים וסידורים ותנועות בצבאות