הונצח זכרו של הגבור בקריאת מושב "נוה גרונר" שליד גדרה על שמו, ובאגדרטה אמנותית שהוקמה מול משטרת רמת גן.
פנחס ספיר (קוזלובסקי)
נולד בשנת תרס"ז (15.10.1907) בסובאלקי שבפולין. לאביו מרדכי ולאמו מלכה בת יצחק ספירשטיין. קיבל חינוך מסורתי ובבחרותו נסע ללמוד בביתהספר הממשלתי-למחצה להכשרת מורי-דת, בו ניתנה לתלמידים גם השכלה תיכונית כללית. הצטרף להכשרה של החלוץ, ואחרי חדשיים נקרא לרכז את עניני הכספים וההכשרה במרכז החלוץ, וברצותו להוציא מתחת ידו עבודה מסודרת, למרות בלבולי הסדר בסבך הענינים הרבים שהמרכז טיפל בהם, סיגל לעצמו שגירות וכושרהתמצאות מהיר ומקיף בעניני פנקסנות, וסגולתו זו היתה בזמנים הבאים לתועלת לו, ואף למדינת ישראל. היו אז לאנשי צמרת החלוץ גם ענינים חשובים אחרים להתווכח בהם, כגון בהבדלים העיוניים שבין מפלגותהפועלים הציונית, אך הוא לא נטה להתענינות בענף זה של החלוציות.
וכשעלה לארץ בסוף 1929 ושאלוהו, לאיזו מפלגה הוא משתייך, השיב: "למפלגה המאוחדת" (זה היה בעת שמפלגות "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה" דנו כל אחת לחוד בועידתה בדבר איחוד שתיהן למפא"י, והוא הזדהה מראש עם מפלגה זו, בטרם תקום וכך פטר את עצמו מתפיסת "עמדה", שממילא תהיה בקרוב נחלת העבר). התחיל את עבודתו בפרדסי השרון והשתקע בכפר-סבא ולהשלמת הפרנסה עבד שעתים ביום גם בניהול פנקסים, המקצוע שהשתלם בו במרכז החלוץ. הגיע לעסקנות במועצת פועלי כפר'סבא, וכשהועמדו שם משמרות ליד פרדסים נגד עבודת פועלים ערבים והוא היה מראשי מארגניהן, נדון במשפט אדמיניסטרטיבי לארבעה חדשי מאסר בכלא ירושלים, ומפעם לפעם נשלח לעבודה בגן ארמון הנציב העליון, וכך בא במגע ראשון עם "מרכז הפוליטיקה הגבוהה" ול"כיבוש עבודה" עברי במקום-עבודה לא-יהודי...
משחזר לכפר-סבא ולעסקנותו הקדיש הרבה מאמצים לפיתוח המושבה ולביצור מעמד הפועלים בתוכה. יסד את קופת-המלוה המקומית לעובדים, את מפעל המים, חברה לשיכון עובדים ובמשך שנים היה חבר המועצה המקומית.
ממיסדי "אונים" - מרכז בריאות לילדים ו"עלומים" - פנימית ילדים בכפר סבא.
נשא לאשה את שושנה לבית קירינסקי. ב-1937 הזמין אותו לוי אשכול (כיום שר האוצר) לעבודה במשרד המרכזי של "חברת המים" (הצורה הראשונה של חברת "מקורות"), שנטלה על עצמה בימים ההם לבצע את התכנית, שנחשבה אז כשגעונית, שהגיש המהנדס שמחה בלאס (ראה עליו ערך מיוחד בכרך זה) ב-1935 לכונן מפעל-מים אזורי להשקאת העמק המערבי והמרכזי, שיקבל את מימיו בשיעור 4 מליון מ"ק לשנה מקידוחים בכפרחסידים וברמת יוחנן. זו היתה בשבילו עבודה מינהלית, שנתנה לו את ההזדמנות להראות את יכלתו במינהל בהיקף רחב. ואשר על כן דוד בן גוריון בראשית דצמבר 1947, ימים מעטים אחרי הכרעת האו"ם והתחלת הקרבות בארץ, גייס אותו מיד לשרות ב"ועדת הנגב", שתיכננה את הגנת הדרום. בפברואר 1948 מינה אותו לאחראי לשריון, לתובלה, לאיכסון ולביצורים של צבא ההגנה, כסגנו של הממונה על האפסנאות יוסף רוכל (אח"כ אלוף יוסף אבידר , כיום שגריר ישראל במוסקבה).
באוגוסט 1948 נשלח לאירופה לרכז את הרכש הצבאי, ובין השאר עלה בידו להנהיג סדר בחשבונות ובתשלומים, לבל יסתננו כספים לידי תובעים מפוקפקים, ולשכנע ולהמריץ את הספקים וחברות ההובלה להכין ולספק בהקדם את ההזמנות הישראליות (תותחים, שהמוכר הבטיח בתחילה לספקם תוך ארבע שנים, שוכנע עלידי ספיר לספקם תוך ימים ספורים), ואכן הספיק לשלוח בעוד מועד בשתי אניות את הנשק הכבד, שהיה דרוש לפתיחת הדרך לנגב.
באוקטובר 1949 הזמין אותו בן-גוריון לתפקיד המנהל הכללי של משרד הבטחון ובו בזמן הטיל עליו להחליף את שם-משפחתו הרוסי קוזלובסקי בשם העברי ספיר . הסדרים, שהנהיג במשק הכספים של משרד הבטחון, נראו נחוצים למשק הכספים של המדינה כולה, ושר האוצר המנוח אליעזר קפלן הזמין אותו למנהל כללי של משרדו, אך הוא סירב לקבל עליו משימה כבדה ומסובכת כל-כך. ביוני 1953 דרש ממנו שרהאוצר החדש לוי אשכול לקבל עליו את המשימה הזאת. גם הפעם סירב, אך לא יכול עוד לעמוד בפני הלחץ, ובכן "הפשיל שרוולים" ונכנס לעבודה. השליט סדר בניהול החשבונות המסובכים של המדינה, מקורות המימון השונים, המערכה הטלואה של תקנות הפיקוח על המטבע, שערי החליפין השונים, חובות חוץ וחובות פנים, וגם במו"מ עם גורמי חוץ גילה כושר רב וזכה להצלחות לטובת המדינה. לא רק עינו פקוחה בכל, אלא גם ידו בכל, וכשרואה פיגורים או תקלות באיזה מענפי העבודה של המשרד, הרי מטה שכם לעבוד יחד עם