האחראי לאותו ענף עד שהוא מכניס את הענינים למסלול ולקצב הרצויים. הוא מקוה, שמשק המדינה עתיד להגיע אי-מתי למצב בריא ואיתן, שהשיגרה מספיקה לניהולו, יוכל להסתפק בתפקיד צנוע יותר ולשוב לשלות ביתו הכפרי בכפר-סבא, אך לעת עתה הנו משרת את המדינה כמגויס בתפקיד הכבד והמסובך ומושך בעול בלא רחמים על עצמו ועל חבר עובדיו.
בסוף אוגוסט 1955 יצא לחופשת למודים באנגליה.
צאצאיו: רנה, עמוס, צפירה.
ד"ר נחום ריזו בר-נס (קורקידי)
נולד ביפו, ט' אב תרנ"ט (4.8.1899).
לאביו הרב נסים גרשון קורקידי (ראה כרך א', עמוד 143) ולאמו רחל בת נחום ריזו לוי. קיבל חנוך מסורתי בחדר-תורה וכללי - בבי"ס האליאנס ובביה''ס של חברת העזרה ביפו, בביהמ"ד למורים "עזרה" בירושלים, במכללה הצרפתית בבירות (לבנון) וקבל תואר דוקטור לרפואה. השתלם אח"כ במכללת פריז במחלות ילדים, בלוס-אנג'ילוס (קליפורניה) השתלמות ברפואה פנימית, מחלות ילדים וכו'.
היה חבר בארגוני הנוער ביפו.
בשנת 1919 פקיד בצבא הבריטי, בשנת 1923 נשא לאשה את לאה בת חיים מלמן (ראה כרך א', עמוד 306).
היה רופא בית החולים משגב-לדך בעיר העתיקה עד 1948 ומאז עד 1952 בקטמון, בירושלים (בימי המאורעות היה ממלא חובתו כרופא, וביקר את החולים בעיר העתיקה. נפצע קשה ברגלו).
בשנות 1948-49 רופא לשכת הגיוס בירושלים.
רופא גמנסיה "כרמיה" של האליאנס (כי"ח), רופא "בית חנוך התיכון", מנהל רפואי של בית זקנים וזקנות הכללי בירושלים, רופא הקליניקה "חסד לאברהם" (מיסודה של הקרן לפליטי חברון).
חבר ועד "בית העם", חבר הועד הצבורי לבניני האומה וחבר ועד וממיסדי "האגודה הפילטלית (אגודת חובבי הבולים) בירושלים.
חבר מועצת סניף הסתדרות רופאים בישראל (עד ליציאתו להשתלמות בחו"ל ב-1953).
בניו: אמנון-שמעיה (נציג "אמפל" ועוזר ראשי למנהל, במערב ארצות הברית), גדעון-יוסף (סטודנט למדעי הרפואה).
יצחק קרליק
נולד בפולונואה, פלך ואהלין (אוקראינה), ט' טבת תר"ס (דצמבר 1899).
לאביו נחום (סוחר תבואות) ולאמו נחמה יענטע בת חיאל גילדינגורן. קבל חנוך מסורתי וכללי. היה חבר בצעירי ציון.
ב-6 לפברואר 1922 עלה לארץ.
פועל חקלאי בפתח-תקוה.
לפי צו הועד הלאומי התגייס למשטרה בירושלים ב-2.5.1922 שירת במשטרה של העיר החדשה בירושלים תחת הנהלתו של דוד תדהר, עלה בדרגות ובשנת 1934 עלה לדרגת קצין.
שירת בירושלים (רוב הזמן), במחוז חיפה, תל-אביב.
במאורעות תרצ"ו (1936) היה מפקד משטרת רחובות.
השקיע הרבה מרץ ועבודה בהגנת מחוזו. השתתף בגלוי רצח המהנדס צואנגר (1937), כל השנים היה קשור עם ההגנה, והגיש עזרה רבה לישוב בימי מאורעות.
בימי מאורעות תרפ"ט (1929) נאסר בירושלים כחשוד במסירת תעודה סודית ממשטרת א"י - בה היו רשומים המופתי ועוזריו "ברשימה השחורה" כעבור כחדש, אחרי חקירות - כשלא יכלו להוכיח אשמתו - שוחרר.
התעודה הביאה אז תועלת רבה לשאלת היהודים וא"י בדיון בחבר העמים ע"י העו"ד הידוע סיר בויד מרימן, שהוכיח שצעדי המופתי ועוזריו נשמרו ע"י הבולשת...
נשא לאשה את אהובה (לובה) בת אברהם פרידמן מריגה