אחרי הקמת המדינה נתמנה - סגן מפקד הנפח בתל-אביב ואח"כ נתמנה לראש אגף החקירות במחוז טבריה.
בשנת 1951 נתמנה למפקד בסיס אמונים בבית-דגון.
מיכאל יעקב חזני (קנטורוביץ)
נולד בבנדין (פולין), כ"א סיון תרע"ג (27.6.1913).
לאביו ישראל משולם קנטורוביץ (שו"ב, ממשפחת קנטורוביץ הידועה ממינסק. מבניה נמנים על מיסדי רחובות וכו') ולאמו פרומה בת ישראל משה פריברג (שו''ב בבנדין).
קבל חנוך תורני בישיבות, סמיכות לרבנות, תעודת בגרות (חיצונית).
מפעילי ה"חלוץ המזרחי" בפולניה. באדר תרצ"ב (מרץ 1932) עלה לארץ. תחילה עבד כפועל שכיר ואח''כ כמתישב במושב "כפר אברהם''.
בשנת 1933 נשא לאשה את חנה בת יעקב רובין , מגוניונדז. ליד ביאליסטוק.
פעיל בבנין ההתישבות הדתית מיסודו של "הפועל המזרחי" ומלוה אותה מימיה הראשונים ועד היום.
חבר במוסדות הכלליים של ההתישבות העובדת ועומד בראש (מנהל) המרכז החקלאי של "הפועל המזרחי" ומוסדותיו.
חבר הועד הפועל של "הפועל המזרחי" ; המרכז החקלאי של ההסתדרות העובדים הכללית ; הנהלת "בנק המזרחי" בע"מ ; חברת "ביצור" ; מיסד וחבר ההנהלה של מוסדות משקיים וכספיים המסונפים למפעלי ההתישבות בכלל ושל "הפועל המזרחי". בפרט.
היה ציר בקונגרסים הציוניים האחרונים.
חבר הכנסת השניה והשלישית. היה חבר ועדת הכספים בכנסת השניה והנהו חבר ועדת הפנים של הכנסת השלישית.
היה פעיל ב"הגנה" ובעל דרגא בתוכה. שירת גם בנוטרות: בכפר יעבץ, טירת צבי, ועידת ההתישבות ליד המפא''ר של ההגנה והמטכ"ל כתב הרבה מאמרים וחוברות בעברית ואידיש: ב"הצופה", "נתיבה" והוצאות פריודיות וחד-פעמיות בארץ ובחו''ל של חקהק"ל, המזרחי, הפועל המזרחי, המרכז החקלאי "קמה", קרן היסוד וכו'. הכל על בעיות קרקע והתישבות, משק וכספים, דת וחברה, שאלות מוניציפליות וידיעת הארץ.
בניו: אליצור, משה, ישראל.
ד"ר יצחק (גריגורי) ד'ארבלה (אמציסלבסקי)
נולד בפולטאבה (אוקראינה) בשנת תר''ו (1847). לאביו יעקב אמציסלבסקי (הוריו היו מחסידי חב"ד, מצאצאי משפחת לוטוס , שמוצאה מספרד, ממקורביו של המהנדס פנחס רוטנברג) ולאמו ציפה לאה. קבל חנוך יהודי, גמר גמנסיה רוסית ואוניברסיטה בפטרבורג וקבל תואר דוקטור לרפואה.
בהיותו סטודנט, עסק במתן שעורים פרטיים לתלמידים ממשפחות רוסיות אמידות.
נשא לאשה את תלמידתו הנוצריה (למרות התנגדות הוריו) ובזיווג שני נשא לאשה את מאלויה לבית ד"ר שוארץ. היה חובב ציון נלהב.
הוזמן לזנזיבר (אפריקה) בתור רופאו הפרטי של השולטן, שהפקיד בידו גם שליחויות דפלומטיות חשובות בבירות אירופה השונות.
בזנזיבר החליף את שם משפחתו אמציסלבסקי ל"ד'ארבלה ", על שם אי קטן שהשולטן נתן לו במתנה לאות הוקרה.
קבל מידי השולטן אותות הצטינות רבות עבור שירותיו למדינה.
בשנת תרמ"ו (1886) כשביקר בפריס, הציגו הרב של פריס בפני הבארון דה-רוטשילד. הבארון שכנע אותו לעזוב את זנזיבר ולקבל עליו את הנהלת בית החולים דה-רוטשילד בירושלים.
בסוף 1887 עלה לארץ. שירת בהתחלה כרופא השני (לפניו היה ד"ר מרק (מנחם) שטיין, ראה כרך א', עמוד 115) במושבה ראשון לציון, התחבב על התושבים, משך