מיניאטורות במאה השלש-עשרה בבון, אשר על נהרריין) ולאמו רחל בת שלמה אלטמן.
השתלם באוניברסיטה טכנית של וינה (1903-1909) וקיבל תואר דוקטור למדעי הטכניקה.
היה מהנדס של רכבות ממשלתיות - של ממשלת אוסטריה לפני המלחמה העולמית הראשונה ושל ממשלת רומניה אחרי המלחמה הראשונה.
היה חבר בועד הפועל של ההסתדרות הציונית בבוקובינה, ציר בקונגרס הציוני הי"ב - בספטמבר 1921 בקרלסבד, מיסד קרן היסוד בבוקובינה.
בשנת 1922 עלה לארץ.
ממיסדי הקבוץ "חפצי-בה" בבית אלפא (1922).
בשנת 1923 נשא לאשה את מרגלית בת אדולף אוברניק, ובזיווג שני נשא בשנת 1929 את רבקה בת ישראל שנפלד .
היה חבר הועד של "סולל-בונה" הראשון (1924) מטעם ועד הצירים של ההסתדרות הציונית.
בשנות 1923-47 מהנדס במחלקת עבודות צבוריות של ממשלת המנדט.
בשנות 1947-49 יועץ מדעי של מכון התקנים הישראלי, בתל-אביב.
משנת 1949 פרופסור בטכניון העברי. ציר בקונגרס של איגוד הבין לאומי למכניקה: שטוקהולם (1930) ובאיטטנבול - תורכיה (1952). חבר ב"ברית שלום" וב"אחוד".
היה ציר בקונגרס המתמטיקאים: בבולוגנה (1927) ובאמסטרדם (1954).
כתב מאמרים על נושאים ציוניים בירחון "דער יודע" בעריכת פרופ. מ. בובר ובעתונות יומית (בגרמנית ובכ-100 מאמרים מדעיים בעתונות מדעית ביןלאומית.
חיבר שני ספרים מדעיים בשפה האנגלית: Defovnation and Flow ; Lectures on Thearetical .Rhealogy(הספר השני מתורגם לשפות : הרוסית והצרפתית).
בימי המאורעות (1929) שירת בתור שוטר מיוחד. צאצאיו (מאשתו הראשונה); אפרים, חנה אשת יוסף רייכר . (מאשתו השניה): דורית אשת אמנון גליל, שלומית אשת עמיצור אילן.
אריה ליב סריג (סירקין)
נולד בקיידאן (ליטא) ח' אדר תרע"ג (15.2.1913). לאביו שרגא ולאמו אולגה בת משה מילנר. בוגר גימנסיה עברית בוילקובישקי (ליטא), מוסמך למשפטים באוניברסיטה הממלכתית הליטאית (ע"ש ויטולד) בקובנה.
היה מנהל משרד עורכי-הדין, מזכיר כללי של קופת פועלי א''י ויו"ר אגודת "הפועל" בליטא".
היה חבר מרכז "ציס" בליטא.
ב-19 באפריל 1936 עלה לארץ.
עבד בתור מזכיר "הפועל" בתל-אביב ובמרכז. עובד קופת תגמולים של עובדי העיריה. מזכיר אגודת עובדי הים.
בשנת 1938 נשא לאשה את יוכבד בת בנימין וחיה גיגוז. בסוף 1939 נאסר בהפגנות חוק הקרקעות (הספר הלבן) והיה במאסר אדמיניסטרטיבי במזרע במשך 3 חדשים.
בשנת 1943 נאסר עבור פעולות רכישת נשק ונדון ל-10 שנות מאסר (משפט "סירקין-רייכלין"). שוחרר לאחר 42 חרשי מאסר בכלא ירושלים.
בשנת 1947 נסע לארצות הברית כראש משלחת "הפועל" (מסע כדורגל).
חבר הועד האולימפי. חבר מרכז "הפועל". כתב מאמרים "בכלא במולדת" בחתימת אסיר בעתונים: באשמורת, דבר, דער טאג (בניו-יורק). ב"ספורט לעם" כתב בחתימת : "מסתכל".
חבר ההגנה כל השנים. שירת בצבא הגנה לישראל : קצין מנהלה בשירות אמון גופני במטכ''ל אה"ד.
ראש אגף המינהל במשרד הבטחון. בנו: גדעון.