בשנות 1939-40 מרכז ההנהגה הראשית של "גורדוניה" בא"י, ב-1941 מרכז ועדת הבטחון של חבר הקבוצות.
בשנות 1945-47 שליח ההגנה לפולין וראש תנועת "הבריחה" שם.
בשנות 1947-48 מרכז ועדת הבטחון של ההסתדרות, וחבר המפקדה הארצית של ההגנה (1947-49).
מיולי 1948 עד אפריל 1949 ראש אגף הנוער במשרד הבטחון.
בשנות 1949-50 מרכז המחלקה המדינית של משרד החוץ באירופה המזרחית.
בשנות 1950-54 חבר הועד הפועל של "ההסתדרות" ומזכיר מרכז "הפועל".
משנת 1954 ראש אגף הנוער והנחל במשרד הבטחון.
סגן חבר הועד הפועל של ההסתדרות. חבר הועד הפועל של "החבל הימי לישראל", חבר "הועד האולימפי הישראלי", חבר מזכירות מרכז "הפועל".
כתב מאמרים בשאלות התנועה הקבוצתית, תנועות הנוער ושאלות בטחון בהוצאות חבר הקבוצות ותנועת "גורדוניה".
צאצאיו : אברהם, עזריה, שולמית.
הרב אליהו הכהן מרגלית
בקהל ותיקי הישוב הישן בירושלים נודע בשם ר' אלי' בר' שמעון הכהן מוואבולניק, ושם-המשפחה מרגלית נצטרף לשמו לאחר הרבה שנים כפי שיתברר מהמסופר להלן.
נולד בעיר העתיקה בירושלים, י"ט תשרי תרכ''ח (אוקטובר 1867) (יום הזכרון לפטירת הגר"א מוילנה, ולכן נקרא בשמו).
לאביו ר' שמעון הכהן (מגזע בעל השל"ה, מוכרהספרים הראשון בירושלים; עלה לארץ עם אביו ר' שמעון מוואבולניק והיה מותיקי האשכנזים הפרושים, ששמרו על מסורת הגר"א ומנהגיו, אמיד ועסקן צבורי, מראשוני הגבאים של הת"ת וישיבת "עץ חיים" בהווסדם) ולאמו חנה בת ר' יוסף מרגלית מסובאלקי (גם הוא עסקן נכבד ואמיד, מראשוני הגבאים ב"עץ חיים" ומיסד הישוב בעיר שכם שהתקיים מספר שנים).
למד ב"עץ חיים" ואח"כ מפי הסבא ר' שמשון, שהיה מו"צ בירושלים והגיע לבקיאות עצומה בש"ס ופוסקים ואמרו עליו, שבבחרותו סיים שמונה פעמים את כל הש"ס. מרוב שקידה בלימוד לא התפנה לנשואין בגיל מתאים (בן 18), ולמרות רווקותו נתקבל לישיבת האברכים המשתלמים "פרי יצחק'' שעל גג ה"חורבה", שהיתה סניף מיוחד ל"עץ הארץ" ונכנס לחופה בהיותו בן 23.
בשנת תרנ"ב נשא לאשה את שרה בת אברהם ליב עטקין מקובנה, השקיע את הנדוניה בעסק הספרים של אביו והמשיך ללמוד בישיבה. לפי ידיעותיו היה מוכשר להיות רב, אך בירושלים היו שמורות כהונות הרבנות בשכונות בשביל רבנים זקנים שעלו מהגולה, ולאברך כמוהו לא נשאר אלא לקבל חלוקה ו"דמי-ישיבה" או לצאת ולבקש את מזלו בנכר, והוא דבק בירושלים והסתפק במועט. במשך השנים הלך כספו לאיבוד בעסק של אביו, שירד והלך, ובסוף נפטר אביו והוא נשאר ללא משען, אך את ירושלים לא עזב. רק אחרי שהשיא את בתו הבכירה לבן-ישיבה ושקע בחובות יצא בשנת תרע"ב (1912) לאמריקה בשליחות הת"ת וישיבת "עץחיים", ואח"כ היה שם שד"ר של "בית חנוך עורים", ואחרי שנים אחדות, משחסך כסף כדי שחרור מהחובות ושיפור מצבו, חזר לעירו וללימודיו.
שני בניו יצאו אף הם לאמריקה והסתדרו שם. כשיצא בנו השני, שמריהו , היה זקוק לשם-משפחה בשביל רישום בדרכונו, כי תואר "הכהן" לא הספיק לכך, ואז בחר לו את שם-המשפחה מרגלית של אביאמו. אביו שיבח את מעשהו זה, באשר לסבא ההוא לא היו בנים זכרים, וכעת נמצא ממשיך חי לשםמשפחתו, ואז רשם גם הוא את עצמו ואת כל ביתו בשם-המשפחה מרגלית. אחרי כמה שנים שוב אילצהו מצבו הדחוק לצאת בשליחות לאמריקה, עשה שם שנים מספר ואחר חזר ירושלימה והמשיך לעסוק בתורה כל ימי חייו, והשאיר אחריו חידושי תורה בכתב-יד.
נפטר בירושלים, י"ג אלול תש"ג (13.9.1943) ונקבר במרומי הר הזיתים. ורעיתו שרה נפטרה בירושלים י"ז תשרי תשט"ו (14.10.1954).
צאצאיו: שמשון (סוחר בניו-יורק), שמריהו (היה פקיד בהסתדרות המזרחי בניו-יורק ואח"כ במשרד הישיבה המרכזית - מרכז הרב קוק זצ"ל ואחרי שובו לירושלים בשנת תש"ז (1937) פקיד במרכז העולמי של המזרחי ואח"כ במשרד הדתות). מאריאשה אשת ר' אריה ליב הכהן הלפרין, חנה אשת פייבל גראיבסקי, רחל אשת משה פניגשטיין, הינדא אשת זונדל לוינזון.