שניאור זלמן שפירא (Saul S. Spiro)
נולד בירושלים, ב' חשון תרס"ז (21.10.1906).
לאביו הרב משה שלמה כהנא שפירא (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו מנוחה רחל בת ר' שניאור שלמה זלמן סלונים (מצאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה"תניא") ולאמו שרה גרוניה בת ר' ראובן הרץ יעקובסון (מוילנה).
קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבות ובבית מדרש למורים המזרחי בירושלים. ביקר אוניברסיטאות בחו"ל, חניך האוניברסיטה בבורלינגטון-ווערמאנט בארצות הברית - במדע פילוסופיה ופסיכולוגיה.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) גורשה משפחתו מהארץ - לפנים תורכיה. גרו זמן ממושך באסקישהיר ועברו לאוסטריה. בתום המלחמה חזרו לארץ.
היה מזכיר בית הספר התיכוני למסחר בירושלים במשך שנתים וחצי (1926-28).
בשנת 1928 נסע לארצות-הברית. עסק שם בהוראה ואחרי שהשתלם בשתי אוניברסיטאות, נעשה מרצה באוניברסיטת וורמונט.
בשנת 1930 נשא לאשה את דבורה (דורותי) בת משה מזל. היה מנהל ביה"ס העברי בבורלנגטון (1930). מנהל בית מדרש למורים בפיצבורג, ומפקח על כל בתי-הספר העברים בחבל פנסילבניה ומערב ווירג'יניה - אהיו (1936-40).
בשנת 1943-46 היה מזכיר ומנהל של ההנהלה הציונית בכל ארצות הברית.
משנת 1944 בעל בית מסחר Mazel department store. בשנת 1949 יסד שבועון אנגלי בשם "הקול היהודי של וורמונט" והיה העורך הראשי שלו.
נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית בבורלינגטון. קשר קשרי ידידות עם הסופר הנודע לודוויג לואיסון. נשיא ההסתדרות הציונית בפיצבורג, נשיא ההסתדרות הציונות של גליל פנסילבניה, אוהיו, מערב ווירג'יניה.
כיום, מנהל "האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית באמריקה".
נשיא מחוז ווערמאנט להפצת הבונד הישראלי ובאותו מחוז הוא נשיא למפעל "הקרן הקימת לישראל", ולנטיעת יער על שם "האמבסדור ווארען אוסטין " באדמת הקהק"ל.
חבר כבוד של המכבי.
כתב בקביעות ב"נוי-פלשטיין", עורך הספרותי של השבועון האנגלי "ז'איש אדוואקייט" ועוד.
פרסם את הספר הביאוגרפי על "לודוויג לואיסין הסופר היהודי" (1934), ספר דקדוק עברי" (1939), פעל ופועל הרבה למען הארץ והציונות.
צאצאיו: ד''ר מנחם שלמה (ד"ר לרפואה) ; ראובן הרצל (בן 19 סיים את המכללה וזכה בפרס כנואם הכי מצויין בכל ארצות הברית. ממשיך ללמוד במכללת הארווארד, ומכהן כמורה במכללת ברנדייס) ; רנה.
ראובן ברקת (בורשטיין)
נולד בטבריג (ליטא), ה' חשון תרס"ו (סוף 1905).
לאביו ר' אברהם אהרן הכהן בורשטיין (ראש ישיבת בוגורודסק וראש ישיבת "מרכז הרב" קוק בירושלים. המכונה: הגאון מטבריג) ולא דינה בת ר' ליב חריף מויסוקי בליטא.
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה, בוגר הגמנסיה העברית בפיניביז (ליטא), למד באוניברסיטאות ירושלים, שטרסבורג ופריס (מדעי הרוח ומשפטים).
היה יו"ר אגודת הסטודנטים באירופה, חבר הנשיאות של ה.ע.צ.ע. (התאחדות עולמית של צעירים עברים), יו"ר הנוער הציוני בליטה.
בשנת 1926 עלה לארץ.
בשנת 1933 נשא לאשה את מרים בת ד"ר יעקב שלום אנגל (ראה כרך חמשי, עמוד 2230).