שושנה (רוזה) גינוסר (גינצבורג)
נולדה גומה (רוסיה) בשנת תרנ"ג (14.7.1893).
לאביה הסופר והעסקן מרדכי בן-הלל הכהן (ראה כרך ג', עמוד 1114) ולאמה שפרה בת אברהם נתן נטע פבזנר (מהומל, סוחר ועסקן, מזקני חובבי ציון ברוסיה).
קבלה חנוך עברי, בי"ס למשפטים בפריס.
בשנת 1907 עלתה לארץ.
בשנת 1908 נסעה לחו"ל להשתלם. בשנת 1917 נישאה לה' שלמה גינוסר-גינצבורג, בנו של הסופר "אחד העם" (ראה כרך ה', עמוד 2226).
בשנת 1918 מזכירה במשרד האכסקוטיבה הציונית בלונדון.
בשנת 1920 מזכירת הויצ"ו בלונדון.
בשנת 1922 חזרה לארץ.
האשה הראשונה בא"י שקבלה רשיון לעבוד בתור עורכת-דין בארץ.
בשנות 1932-49 עבדה כעו"ד עצמאית בירושלים. במלחמה העולמית השניה היתה פעילה בהגנה על ילדים יתומים ועזובים.
בשנת 1938 שליחות ויצ"ו בדרום אפריקה.
בראשית 1949 הוזמנה ע"י הדסה" הקנדית (פדרציה של ויצ"ו) בתור גזברית כבוד של ויצ"ו העולמית, להשתתף בועידתה הארצית בקנדה.
מ-1951 נסעה בשליחות ויצ"ו (בתפקידה כיו"ר) בדרום אפריקה, בקנדה ובאירופה המערבית.
בימי המצור על ירושלים היתה פעילה בשכון הפליטים מהעיר העתיקה וכו'.
גזברית וחברת הנהלת ויצ"ו עולמית.
נוסף על הנהלת ויצ"ו עולמית (כיו"ר שלה), חברה בועד הנהלת עלית-הנוער, בועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית, וכו' יו"ר ההנהלה העולמית של ויצ"ו.
גרשום (גוסטב מרדכי) שוקן
נולד צוויקאו (גרמניה), י"ח תשרי תרע"ג (29.9.1912).
לאביו העסקן, הנדבן והמו"ל שלמה זלמן שוקן ראה כרך ד', עמוד 1611) ולאמו לילי לבית אהרמן. קבל חנוך באניברסיטאות: היידלברג ולונדון.
עלה לארץ בשנת תרצ"ג (1933).
עבד בתור פקיד בבנק אנגלו פלשתינה בע"מ (כיום, הבנק הלאומי לישראל).
בשנת 1936 קנה אביו את עתון "הארץ" מדוד כהן, ומסר את העריכה הראשית (והמו"ל) לבנו גרשום שהעלה את העתון לדרגת אחד העתונים הגדולים והחשובים בארץ.
נשא לאשה את שולמית בת יוסף ושושנה פרסיץ (ראה בכרך זה, בעמוד 2824).
מנהל הוצאת הספרים שוקן בע"מ.
בבחירות לכנסת השלישית נבחר כציר מטעם רשימת המפלגה הפרוגרסיבית.
צאצאיו: רחל, עמוס, הלל.
המהנדס יוסף טריידל
נולד בעיירה מאיאן (קרוב לנהר רייז-גרמניה) בשנת תרל"ו (13.2.1876).
לאביו שמואל ולאמו פאולינה בת שמעון זולצבכר. גמר את חוק למודיו כמודד קרקעות ומהנדס לפיתוח.
בשנת תרנ"ח (1898) עלה לארץ.
עבד כמה שנים עבור ה"יק"א" בחיפה.
בשנת תרס''א (1901) יחד עם אהרן אהרנסון (ראה כרך ה', עמוד 2073) וד"ר זליג סוסקין (ראה כרך ה', עמוד 2094) יסדו את "המשרד הטכני לחקלאות ולפיתוח א"י", שהוציא לפועל במשך שנים אחדות, חקירות בעלות ערך לפיתוח הארץ. משרד אגרונומי זה, תעודתו היתה - להוריך את בעלי היזמה שרצו לכונן בארץ משקים ומטעים.