בשנות 1932-37 מרצה באוניברסיטה של פירנץ.
בשנות 1937-38 פרופ' באוניברסיטה של פיזה.
בשנת 1939 עלה לארץ (ביקור קודם בשנת 1934).
בשנת 1940 נשא לאשה את זמירה בת השופט יצחק מלכיאל מני (ראה כרך ראשון, עמוד 339).
בשנת 1946-48 דקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, ירושלים חבר המועצה המדעית והועדה לאנרגיה אטומית.
כמה שנים עבד במחקרים במחיצתו של פרופ' א. איינשטיין בארצות-הברית.
בשנת 1955 נתמנה לחבר הועדה המשותפת לספקטרוסקופיה של המועצה הבינלאומית לאגודים מדעיים ושל הועדה ה-14 של האגוד הבינלאומי לאסטרונומיה.
כתב מאמרים בכתבי-עת מדעיים שונים פרופ' לפיסיקה עיונית באוניברסיטה העברית, ירושלים.
צאצאיו: אראלה, אליהו, אמנון.
טוביה קושניר
נולד בירושלים, ב' חשון תרפ"ד (12.10.23).
לאביו שמעון (ראה בכרך זה, בעמוד 2799) ולאמו אסתר בת יקותיאל קפלן. למד בבית החינוך בכפר יחזקאל, בבית-הספר המחוזי ביגור, בבי"ס תיכון בירושלים ואח"כ באוניברסיטה העברית (טבע וחקלאות). התמסר לחקר צמחית הארץ, השתתף בעבודות חקר של חבר אנשי האוניברסיטה, גילה צמחים שלא היו ידועים, עסק במחקרים גנטיים על האירים, בר-היורה, עכברי-שדה ועוד: פרסם מאמרים ומחקרים ב"השדה" ובקבצים לחקר בוטאני וביאולוגי בארה"ב ובאנגליה, שכונסו יחד עם מחקרים נוספים בספרו "מחקרי טבע ומכתבים", שיצא בשנת תש"ט בהוצאת "עם עובד".
שקידתו והישגיו הבטיחו עתידות גדולות לו ולמדעי הטבע והחקלאות של המולדת, כפי שכתב עליו רבו הפרופ' ש. אדלר: "פרי עמל דור שלם בכל ענפי התרבות בארץ. טבע, חקלאות, מסירות ותורה. יליד הראשון אשר בקרוב יתפוס מקום חשוב בעולם המדע".
בשנה האחרונה לסיום לימודיו באוניברסיטה (1947) נשא לאשה את אביבה בת משה גינצבורג. זמן מועט אחרי כן פרצו קרבות מלחמת הקוממיות, והוא התיצב יחד עם חבריו להגנת המולדת בפלוגת חי"ש בירושלים. נשלח במחלקת הל"ה להחיש עזרה לגוש עציון הנתון במצור, ושם נפלו עד אחד בהרי יהודה ביום ה' שבט תש"ח (16.1.48).
לזכרו הוציא אביו ספר "טוביה קושניר" (בהוצאת "עם עובד"), בו הובאו תולדותיו, דברי הערכה של מורים, חברים וכו' וכמה מחקרים מפרי עבודתו המדעית.
חיה הוכברג
נולדה בשנת תרל"ג (1873) בטולצ'ה שבקצה הצפוני של פלך דוברודזה (אז טורקיה, ומ-1878 ואילך רומניה).
לאביה מרדכי ניימן (מנכבדי קהלת טולצ'ה ואמידיה ואח"כ מותיקי האכרים בעקרון - (ראה כרך א', עמוד 319) ולאמה שפרה שיינדל לבית ברגמן. ליהדות נתחנכה בבית ההורים ובהגיעה לגיל הלימוד כבר היה בית-ספר ני ממלכתי בעיירה. בבית-ספר זה למדה, ולמרות המשטר האנטישמי זכתה ליחס מיוחד בשל היותה התלמידה השקדנית והנבונה ביותר, גמרה בהצטיינות וקיבלה בתור פרס תנ"ך בתרגום רומני וספר היגיינה.
בשנת תרמ"ה (1885) עלתה לארץ עם הוריה וכל המשפחה, אחרי ששלשה בנים עלו עוד מקודם, והתישבו בעקרון. כאן הצטרפה למאמץ הכללי של המשפחה לשכוח את תפנוקי האמידות מהעיירה שבגולה ולהסתגל לכל עבודה קשה בשדה, במשק ובבית והתמחתה בכל עבודות הרפת והלול ואף בעזרה ב"עונה הבוערת" בשדות.
בתרנ"ג נישאה לצבי הוכברג מנס ציונה (ראה כרך א', עמוד 428), והיתה עזר כנגדו בפעולתו בהתנדבות בתור מורה לילדי המושבה ובמתן עזרה רפואית לילדי