פעל רבות לאחוד הארצי של היהודים הספרדים.
חבר ועד העדה הספרדית תל-אביב-יפו.
היה ציר בקונגרסים העולמיים של היהודים הספרדים בפריס (1951) ובירושלים (1954).
ברחוב אחוזת בית בת"א, הקים בנין (פאסג') גדול למשרדים.
בתו: עליזה.
יצחק (ז'ואן) דה-ליאון
נולד ברוסצ'וק (בולגריה) בשנת תרנ"ט (27.6.1899).
לאביו מוני ולאמו ז'ולייט בת יצחק רוזאניס. בוגר בית ספר גבוה לחקלאות במונטפלייה (צרפת) וקיבל תואר-אינג'ינר חקלאי M.L..
בשנת 1913 מיסד חברת "מקרא" - הסתדרות לשפה ותרבות עברית ברוסצ'וק (בולגריה).
בשנת 1921 עלה לארץ.
בשנות 1921-22 מורה לחקלאות בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.
בשנות 1923-28 מנהל תחנת הנסיונות של הסוכנות היהודית בנחלת יהודה.
בשנת 1929 מסע חקירה לקפריסין, מצרים וסוריה בשם הממשלה המנדטורית.
בשנת 1929 נשא לאשה את אלכסנדרה בת זנבל לוין. בשנת 1930 ציר בקונגרס למשי בבירות (לבנון) מטעם הממשלה המנדטורית.
בשנות 1928-39 קצין חקלאי בכיר במחלקת החקלאות בממשלת המנדט (1931-36) ומרצה בבית הספר החקלאי הממשלתי בתול-כרם.
בשנות 1940-41 מפקח ראשי להלואות לפרדסנים.
בשנות 1942-45 מפקח יערות בממשלת המנדט.
בשנת 1946 במחלקה החקלאית של I.C.I.
בארץ (תעשיות החימיות ישראל).
בשנות 1947-50 עובד מחקר במכון ויצמן למדע, רחובות.
בשנת 1951 ציר בקונגרס לחקלאות כל אירופאית בונציה (איטליה).
בשנות 1951-53 מנהל מחלקת החקלאות בהתאחדות האכרים בישראל.
בשנות 1953-54 נציג המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית לישראל בתל-אביב ובמרוקו.
כתב מאמרים רבים בעתונים מקצועיים בישראל ובחו"ל.
חבורים: "גידול גפנים בא"י", "נסויים בהחסנת ענבים", "זנים א"י ומזרחיים של ענבים", "רשימות על החקלאות במצרים", "רשימות על החקלאות בברית המועצות", הפצת התות וטיפוחו", "תולעת המשי של התות'', "גידול משי בקפריסין'', "גידול קיקיון בא"י", "שתים עשרה שנה גידול תולעי משי בא"י", "תולעת המשי של הקקיון", "גידול משי בלבנון" וכו'.
אינג'ינר חקלאי ויועץ חקלאי כלכלי.
בנו: גבריאל.
יצחק קירשנבוים
נולד בראדום (פולין) בשנת תרל"ג (1873).
לאביו ר' אברהם יחיאל קירשנבוים ולאמו ינטה לבית צוקר (מצאצאי המקובל ר' שמשון הרב מאוסטרופוליה, שנפל על קידוש השם בגזירות ת"ח פרעות בוגדן חמילניצקי. מצאצאי ר' יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה". דודו, אחי אמו, ר' שמשון הרב מזוהלין, בן דודו - ר' יחזקאל הרב מזווהלין).
קבל חנוך מסורתי בחדר, בישיבה, מחסידי גרודזיסק וקוזניץ המובהקים.
נשא לאשה את ציפה בת ר' דוד לברטובסקי ולאמה חנה שרה לבית הורביץ (מצאצאי הגאון ר' שבתי כהן - מחבר "שפתי כהן", הש"ך). היתה האם הראשונה בעירה, שהחדירה את הרעיון של לימוד העברית החדישה כשפה מדוברת בפי הילדים. שלט היה קבוע בביתה: "יהודי, דבר עברית". ביתה היה ידוע כבית עברי, לא רק לאנשי המקום, שהיו בחלקם מתבוללים, אלא אף לשליחי התנועה החלוצית מא"י, שהיו מבקרים באיזור לצורך פעולתם ומחפשים אוירה עברית. בתלאביב היתה מהעסקניות המסורות למוסדות צדקה: