עם קביעת הדרגות החדשות בצה"ל הוענקה לו דרגת אלוף משנה.
בראשון לינואר 1934 נתמנה לנשיא בית הדין הצבאי העליון של צ.ה.ל. במקומו של אלוף איתן אבישר (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 2802) שפרש מתפקידו.
בנו: יששכר שדמי (חבר קבוץ "שדות-ים" בקיסריה. משרת בשירות קבע בצ.ה.ל. בדרגת אלוף משנה).
אלעזר סגל
נולד בכ"ט אדר תרס"ז (15.3.1907) במשמר הירדן.
לאביו שלמה ולאמו שושנה בת עמרם הרצוג, מראשוני המושבה.
למד בבית-הספר המקומי ובצפת ואח"כ נרתם לעבודה במשק והשלים את השכלתו בקריאת ספרים ובלימוד פרטי בשעות הפנאי. נתנסה בילדותו ובנעוריו בכל התלאות של המושבה, השוכנת על הגבול וחסרה שרותי בריאות ובטחון, ובעבודת האדמה וביבולה מצא סיפוק ותוכן והתקשר בנאמנות לנחלת האבות ולמשאת נפשם לשאת בכל הסבל והמחסורים והסכנות והתלאות למען ההתערות בקרקע מולדת.
ב-1925 נשא את רבקה בת אריה שניידר (גם הוא מראשוני המתנחלים במושבה).
המשיך בעבודה במשק של עצמו, ונתן הרבה מזמנו וממרצו לשרות הצבור בענינים מקומיים וישוביים כלליים. עזר בפעולות גאולת קרקע, היה חבר ועד במושבה וזמן-מה גם ראש הועד, ייצג את המושבה כלפי המוסדות ובתור מוכתר גם כלפי השלטונות.
היה מראשוני מארגני ה"הגנה" ומפעילה, חבר ועד הבטחון הגושי ומשתתף ועוזר בפעולות הבאת עולים מעבר לגבול ויצירת הכח העברי שלא לרצון השלטון הזר.
כאחד ממנהיגי הדור השני במושבה שקד על פיתוחה הכלכלי והחברתי ויזם שיפורים ותכניות להגדלת האוכלוסיה ומקורות המחיה ולהכנסת השכלולים הד רושים לכפר התרבותי, שבניו ימצאו ענין ויכולת לחיות בו ולא ישאו את עיניהם ל"הגירה" למקומות ולאזורים אחרים.
בשעות הפנאי רשם פרקים לתולדות המושבה ואמר לאסוף אותם בספר שימסור לדפוס, אך לא הספיק לגמור את המלאכה ורשימותיו אבדו עם חרבן המושבה.
במלחמת הקוממיות עמד יומם ולילה בנשק ביד להגן על המושבה ועל גבול הארץ נגד האויב הסורי, עד שנפל בסערת הקרב ביום ג' סיון תש"ח (10.6.48).
צאצאיו: שמואל, ירדנה אשת שמואל וייס, יאיר, גלילה, שלמה.
ד"ר מרדכי (מרקוס) פריי
נולד ער"ח כסלו תרנ"א (6.11.1890) בבולחוב, שבגליציה האוסטרית.
לאביו הר"ר יוסף פריי ברבי שמחה נתן (שנקרא בפי העם ר' שמחה מדוברומיל) ולאמו מרת רחל פייגה בת החסיד ר' ישראל יהודה ווייסברד. אביו היה בעל תעשיה ובנקאי, למדן ומשכיל, בקי בספרות העברית החדשה ומצוי אצל הספרות הגרמנית הקלסית, עסקן צבורי, מראשוני המזרחי ונשיא המזרחי בוינה, ממקורביהם של רבני וינה הה"ה מאיר מאירסון והפרופ' צבי פרץ חיות, ממיסדי וראשי המפעל הסוציאלי "מחזיקי-הדת" בוינה ויו"ר הישיבה שעל יד מפעל זה, חינך את חמשה בניו (מלבד הנ"ל ד"ר נחמן פריי, רופא בתל-אביב (ראה כרך ג' עמוד 1388); ד"ר אברהם פריי, רופא בוינה (שנפטר בז' מרחשון תרצ"ג) ; ד"ר יהושע מאיר פריי ואהרן דוד פריי, שניהם מחשובי היהלומנים באנטוורפן שבבלגיה) על ברכי התורה והע בודה וברוח הציונית הלאומית והתיחש לגזע קשישים שלא פסקה תורה מהם מדורות דור אחר דור. קבל תורה ממלמדים, מאביו, מסבו, ר' שמחה נתן, מן הר"ר משה יעקב פלדשטין (ראב"ד במשמישל), מן הרה"ג גדליה שמלקס (אבד"ק פשמישל), ואח"כ בסטריא מן הרב מגלוגא. אחר בחינות כאקסטרניסט, בוגר הגמ