חבר פעיל במזכירות הקבוץ המאוחד.
חבר המרכז החקלאי (עובד המוסד הזה בשנים 1945-49).
היה ציר הקונגרס הציוני הכ"ב בבזל (1946).
פעל בועדת הנגב בזמן מלחמת השחרור.
חבר המועצה הכלכלית ע"י משרד ראש הממשלה.
בדצמבר 1955 נתמנה סגן שר החקלאות במדינת ישראל.
כתב מאמרים ב"מבפנים" וב''למרחב".
בנותיו: צפרירה, עבריה.
הרב רפאל יהושע עזריאל
נולד בירושלים, י''ז טבת תרל"ה (1875).
לאביו הרב אהרן רבנו עזריאל (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו רחל. בן ארבע היה כשנתיתם מאביו.
גדל בבית הרב יעקב מאיר (הרב הראשי לא"י, ראה כרך ג', עמוד 1216) .הרבנית טפלה בו במסירות.
ובשנת תרנ"ב (1892) נשא לאשה את בתם לונה בת הרב יעקב מאיר - הנ"ל.
נמנה בין מיסדי בית חנוך יתומים לעדת הספרדים כירושלים (1903).
פעמים אחדות היה שליח מצוה של כולל ירושלים וחברון בערי אפריקה, טוניס, אלג'יריה ומצרים והצליח לטובת הכלל.
בשנת 1928 ביקר בשליחות ישיבת "חזוק תורה" בארצות הברית.
ממנהלי ישיבת חותנו הידועה בשם "אוהל יעקב" בירושלים.
מחידושיו נדפסו ב"המאסף", שנה א' ס"י ל"ג ועוד.
צאצאיו: רבנו (ממנהלי בנק א"י לדיסקונט בע"מ בתל-אביב), כלב ז"ל, יהודית ז"ל, רחל אשתיצחק בן יהודה (ירושלים), מתילדה אשת גדליה ליאון (תל-אביב), יעל אשת אלכסנדר סיטון (ירושלים).
הרב פנחס כהנא שפירא
נולד בירושלים, בשנת תרכ"ה (1865).
לאביו הרב אלעזר נתן הכהן שפירא (אחד מבני העליה הראשונים, בתקופה הראשונה. בצעירותו עלה לארץ עם אביו הרב הגאון יחיאל אשר כהנא-שפירא, אבד"ק זולין, חוטר מגזע בעל "מגלה עמוקות". הרב אלעזר נתן סבל באותה תקופה את יסורי א"י, בסבלנות ובתקוה לראות את ירושלים בנויה. עמל ויגע להרמת קרן הישוב בקדש. בתור נשיא לעדת כולל "אסטרייךגליציה", שהיה ממיסדיה וממנהליה. היה נכבד בעיני ראשי הממשלה והקונסולים הזרים בירושלים, ודבריו היו תמיד נשמעים אצלם. פעם רחמים שאל ופעם משפט דרש, כאחד השתדלנים בישראל. ויהי נאה דורש ונאה מקיים. הרבה פעולות ותקנות טובות השאיר לעדה עד היום הזה. ביתו היה בית מלא ברכת ה' ותורה, עבודה וגמילת חסדים, בית עצה וחושיה, בית רחמים וחמלה, ורבים השכימו לפתחו. שרים ורוזני ארץ היו מבקרים אותו בדרך רשמית, ולא פעם היה הדגל האוסטרי מנפנף ממעל לביתו. היה בין הנכבדים שקבלו בירושלים את הקיסר פראנץ-יוסף האוסטרי (1871) ואחריו את בנו רודולף . נפטר בירושלים בתרע''ח). ולאמו רבקה בת הרה"צ ר' ברוך וולף ווינשטוק. נשא לאשה את יוכבד בת הרב חיים דב איידלמן גולדברג, הרב של פיטריקוב (פוליסיה הרוסית). קרא על משפחתה בערך בנה, הרב משה שלמה כהנא שפירא, בספר זה.
עמד תמיד על יד אביו ועזר לו בעבודתו הצבורית. ביחוד הצטיין בעבודתו בשנות מלחמת העולם הראשונה, הציל נפשות רבות ממות, מרדת שחת. לא פעם סיכן את עצמו, בפדיון והצלה. מלבד טרחתו ועמלו לעזרת העניים והמשפחות הצנועות שסבלו נוראות באותם הימים ויהי להם כמלאך מושיע.
ממיסדי אגודת ישראל בירושלים. ובענין זה היו לו חליפות מכתבים עם מר פופנהיים. בימי מלחמת העולם הראשונה היה נאלץ לעזוב את הארץ בתור נתין זר.