גזבר עירית תל-אביב (1946-1952) - בהנהלת הכספים של מרכז ההגנה בישראל (19301942).
נציב מס הכנסה בישראל (1952-1954).
מנהל כללי של בנק קופת-עם בע"מ בישראל מ1.11.1954.
ממיסדי שכונת הפקידים והמורים בשדרות בן-ציון, תל-אביב.
חבר במועצה הצבורית של האוניברסיטה בתל-אביב, בועד הקרן הקימת לישראל, בקורטוריון של מוזיאון תל-אביב (שעל שם מאיר דיזנגוף), בועדה מיעצת של הבנקים בישראל.
כתב מאמרים ורשימות בעניני דיומא ובעתונות מקצועית לעניני עיריות, מערכת "נתיבי ארגון".
בנו: אבא ארגוב (עורך-דין).
משה קרסו (הלוי)
נולד בסולוניקי (יון), י"א אייר תרמ''ה (1885). לאביו חיים (סוחר) ולאמו מרים (דודון) בת חיים אנג'ל. קבל חנוך מסורתי בתלמוד תורה והשתלם אח"כ בשפות ע"י שעורים פרטיים. דקדוק עברי, תנ"ך ודברי הימים - למד מפי הפדגוג העברי יעקב אליהו כהן (סופרו של "הצפירה").
אביו הכניס אותו לעסקיו בהיותו עוד צעיר לימים. נשא לאשה את צפורה (פלומבה) בת מרקאדו פילו סוף. היה מהראשונים שהצטרף לאגודת "קדימה" שנוסדה בשנת תרנ"ט (1899) בסולוניקי, במטרה לסדר שעורי עברית למבוגרים ומסיבות עונג שבת.
רכש נסיון רב במסחר הסיטונאי במכלת וכו', ונהיה לאחד מגדולי היבואנים בסולוניקי.
אחרי התבערה הגדולה בעיר (1917) והגשמת חוק הפקעת הקרקעות, ששינו את פני העיר, בנה בנין גדול שנקרא "הסטואה קראסו".
בראשית אב תרפ"ד (1924) עלה עם בני משפחתו לארץ והתישב בתל-אביב.
בראותו, שהמסחר הסיטונאי בסחר תבואות, מספוא וכו' נמצא בעיקר בידי השכנים הערבים, התידד עם כמה מהסוחרים החשובים מהם, במטרה לעסוק ביחד אתם במסחר, וכך חדר למסחר הסיטונאי הזה, שהביא תועלת רבה אח"כ בגאולת שטחי קרקע מהם, בשעה שהיה קושי לקנות קרקעות מ"עקשנים" שונים.
גאל שטחי קרקע ממשפחות אבו-חדרה ונבולסי משכם, ועליהם נבנו אח"כ "שכונת פלורנטין", "המרכז המסחרי", "גבעת משה א' וב'", "גן-משה" שבסביבת אסותא, "ימין משה" שע"י שדרות רוטשילד בתל-אביב (יחד עם חברו משה מטלון , ראה את הערך שלו בכרך זה), "רחביה ב'" ו"מקור חיים" בירושלים,"דרומיה" ובמה חלקות ובנינים בסביבות חולון (עם יהודה מוזס ומרקו כהן ) ועוד.
עזר לגאול נחלאות שונות מהערבים ומהמגזר היוני ושטחים נרחבים במרכזי הארץ.
בשנת תרפ"ה (1925) היה חבר הנהלת "בנק אוצר בולגרי בע"מ", וב-1930 בהנהלת "בנק אזרחי (כיום "בנק קדם") בע"מ".
היה שופט בית המשפט השלום העברי.
טיפל ועזר להקים את הגרעין הראשון של הדיגים היהודים שעלו מסלוניקי (1926) ושהתישבו בעכו. כן עזר לעלית יהודי סלוניקי לא"י.
מטעם רשימת הספרדים נבחר 5.12.1925 בתור ציר לאספת הנבחרים השניה ונבחר לחבר הועד הלאומי.
ממיסדי מועדון "קדימה" בתל-אביב, הסתדרות עולי יון, מטבח זול לנצרכים, החברה להתישבות בנים לגבולם ו"בית ההורים" (בתי-אבות) המוקם ב"קרית מטלון". בשותפות עם מר רוטלוי מפולניה הקים (1925) בתלאביב בית חרשת להלבשה מטריקו.
בשנת 1928, לפי בקשת מאיר דיזנגוף (ראש עירית תל-אביב), בנה את הראי-נע השני בתל-אביב בשם "קולנוע אופיר", ונהיה לסוכן סרטים ומכונות ראי-נוע וקולנוע - במזרח הקרוב - עד שהחברות האמריקאיות פתחו את סניפיהם הראשיים בארצות המזרח.