העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור ובין כובשי עמק יזרעאל).
בשנות 1924-26 עבד כמזכיר מועצת פועלי חיפה. אירגן את הפעולות הצבעיות באיגוד המקצועי היה ממיסוי קרן חוסר עבודה בחיפה וממיסדי ההסתדרות.
עבד בתחנת החשמל בנהרים, מהתחלת המפעל עד לגמר הקמתו. היה חבר ועד הפועלים, מזכיר קופת חולים, מנהל הספריה שם.
בשנת 1932 היה בין הראשונים שעלו להתישב בכפר אז"ר.
עבד בבנין ובנה את המשק.
בשנות 1936-38 התנדב לנוטרות והיה בהגנה.
בשנות 1939-42 היה שוב במועצת פועלי חיפה ופעיל באגודות המקצועיות.
בתקופת "חומה ומגדל" התנדב לעבוד בגדר התיל והדריך את הפועלים בנשק. במלחמה האחרונה היה בפלוגת הקשישים ששירתו ברמאללה. אחרי שחרורו מהצבא, המשיך לעבוד במשקו. היה מזכיר ועד הכפר, חבר ההגנה בגוש דן. עם כיבוש לוד מיהר לשם, כדי למסור לכובשים את הדגל הלאומי שלנו.
השתתף ב"קונטרס", "הפועל הצעיר", "דבר", ובהוצאות שונות של תנועת הפועלים.
נפטר בבית החולים השרון (בילינסון ב'). כ"ט אדר א' תשי"א (6.4.1951).
בנו: דוד ("דודו") היה מפקד המחלקה של הפלמ"ח במחלקת הפורצים במצודת "נבי-יושע" (מצודת הכוח) ונפל יחד עם מחלקתו (28 צעירים) ביום ח' אייר תש"ח (17.5.48) ונקברו בקבר אחים בנבי-יושע, תמר אשת יעקב יעקובי (חברים בכפר אז"ר), חגי (בכפר אז"ר).
בהוצאת "עם עובד" (תשי"ד) יצא ספר "אב ובנו" (משה ודוד צ'רקסקי) לזכרו ולזכר בנו דוד.
הרב ד"ר יהודה ברגמן
נולד בברזז'אן (גליציה) בשנת תרל"ד (30.8.1874).
לאביו דוד (הרש) נפתלי ולאמו אסתר לבית לסט. קבל חנוך מסורתי בחדר, חנוך כללי בגמנסיה, למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה בוינה. תלמיד: רקטור שורץ, י. ביכלר, ד. ה. מילר, פ. אדל ות. גומפרץ. קבל תואר - ד"ר לפילוסופיה (1898).
הוסמך כרב (1899).
נשא לאשה את הדויג בת הרב אברהם (אדולף) רוזנצוייג. היה רב בלושיץ ובפרידק שבמורביה, אח''כ בקרלסרוה, פרנקפורט ע"נ אודר שבגרמניה.
היה רב בברלין משנת 1908 עד 1933.
מיסד ביה"ס הגבוה היהודי להשכלת העם בברלין. פעמיים היה נשיאו, מנהל ומרצה בו.
במשך עשר שנים היה יו"ר החברה להיסטוריה וספרות יהודית בברלין.
בשנת 1934 עלה לארץ (ביקר בארץ בשנת 1925).
כתב מאמרים מרובים בחכמת ישראל, במדע היהדות, ובפולקלור היהודי, ב"די וועלט" ובעתונים עבריים ולועזיים. השתתף במשך שנים רבות בעתון "הארץ".
חיבר את הספרים הבאים: "סנגוריה יהודית בתקופת הברית החדשה" (גרמנית 1908): "יהודה ויון" (גרמנית, 1910); "אגדות היהודים" (גרמנית, 1918. הופיע גם בעברית בשנת 1935); "היהדות - רעיון והתגלמויותיו (גרמנית, 1933); "היהדות, נשמתה וחייה" (עברית, 1935); "העם ורוחו" (עברית, 1937); "הצדקה בישראל" (עברית, 1952) ; "הפולקלור היהודי" (עברית, 1953).
היה רב, הוגה דעות וסופר.
היה קשור לחיבת ציון מימי ילדותו. חבר באגודת הסטודנטים הציונית הראשונה "גמלה", ובתנועה הציונית מראשיתה.
נפטר בירושלים, כ"ו חשון תשט"ו (21.11.1954).
צאצאיו: פרופ' ארנסט דוד (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 2876); רוזה אשת ד"ר א. ויילר (ירושלים); ארתור אהרן (האוצר); פרופ' פליכס אליעזר (פרופ' לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה. ראה בכרך זה); אלפרד (נפל קרבן למשטר הנאצי); יוסף; תיאודור; לוטה חנה אשת ד"ר ארנסט ולטר (חיפה).
נחום זאב (וולטר נתן) ווילייאמס
נולד קיוב (רוסיה) בשנת תרמ"ו (25.12.1886).
לאביו ברוך ישראל (מצאצאי רבי דב בר' המגיד ממזריץ).
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה בקיוב.
בשנת 1910 נשא לאשה את פרומט בת בנימין צבי קוצינסקי (נפטרה בלונדון ב-1940) ובשנת 1947 בזיווג שני נשא לאשה את גבריאלה בת יוסף פישר. בצעירותו עבר ללונדון.
היה חבר ועד ההנהלה של הקהילות היהודיות באנגליה, גזבר הכבוד של הסתדרות המזרחי באנגליה, יו"ר וגזבר קק"ל במזרח לונדון.