משנת 1910 רכש קרקעות בכרכור, ומאז - פרדסים, מפעלי תעשיה ומקרקעין ברחבי הארץ.
יו"ר הנהלת "בנק א"י-בריטניה בע"מ (תל-אביב, ירושלים, חיפה, נתניה ולונדון).
מבקר תכופות בישראל, שנה שנה - מזה שלשים שנה.
השתתף במרבית הקונגרסים הציוניים מאז 1912.
תרם 200.000 לירות ישראליות להקמת "פלנטריום וויליאמס" בקרית האוניברסיטה העברית בירושלים. בנותיו: גרטרוד (גיטל) אשת הנרי לנדי (נשיא הסתררות המזרחי באנגליה); פרידה אשת ריימונד פולרד (עו"ד, לונדון); שרה מרים אשת נחום לוי (תל-אביב); מוניקה אשת יהושע בן-ציון (עו"ד תל-אביב).
יעקב ניצני (צ'יצק)
נולד פלובדיב, פיליפופל (בולגריה) י"ד כסלו תרס''א (6.12.1900).
לאביו שלמה ולאמו שרה בת משה פניז'ל. קבל חנוך בבית ספר עברי עממי, גמנסיה ממשלתית, סמינר למורים ובית ספר למשפטים בסופיה.
מורה במשך חמש שנים.
מזכיר המרכז הציוני בבולגריה.
בשנת 1927 נשא לאשה את סופי (שמחה) בת מאיר בזרנו (נפטרה בתל-אביב, אוגוסט 1937) ובזיווג שני, נשא לאשה, בשנת 1938 את רבקה בת אברהם לודמר. בשנת 1935 עלה לארץ (ביקר בשנת 1933 כתייר).
התישב במושב בית-חנן. מחלות קשות התישו את כוחותיו ונאלץ לעזוב את המושב.
הוזמן ע''י יוסף שפרינצק לטפל בארגון הפועלים בהסתדרות.
חבר הועד הפועל של ההסתדרות והועד המפקח הארצי של קופת חולים.
חבר הכנסת השניה והשלישית.
היה ציר בקונגרסים הציוניים: הכ"א בג'נבה (אוגוסט 1939), הכ"ג בירושלים (1951).
נמנה בין מיסדי הפדרציה העולמית של הקהלות הספרדיות. השתתף בקונגרס הראשון בפריז (1951), שם נבחר כחבר ההנהלה הישראלית של הפדרציה ובישראל כמזכירה. בתפקיד זה הוא מכהן גם אחרי חידוש המנדט של ההנהלה הישראלית בקונגרס השני שהתקיים בירושלים (1954).
ערך דו-שבועון "הנוער" בבולגריה, פרסם מאמרים ורשימות בעתונות בולגריה ובעתונות תנועת הפועלים בארץ : "דבר", "הפועל הצעיר", "בטרם".
כתב מונוגרפיה על עיר מולדתו - בשם קהלת "פלובדיק - אם הציונות בבולגריה ברשימות", ביאוגרפיה של אהרן בן-יוסף , בקבץ שהופיע לזכרו.
צאצאיו: שרה, אברהם, שלמה.
הרב משה זילברמן (המכונה - ר' משה מוניס)
נולד בירושלים, בשנת תרט"ז (1856).
לאביו ר' שמואל מוני, שעלה עם דודו לארץ בהיותו בן תשע, בשנת תקצ"ג (1833) חתנו של רבי אורי שבתי סלאנט, דיין צדק בבית הדין הראשון בירושלים שנוסד ע"י חותנו הרב יוסף זונדל מסלאנט וגיסו של הרב שמואל סלאנט, רבה של ירושלים (ראה כרך א', עמוד 284) ולאמו נחמה פייגה בת ר' אורי שבתי דיין. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות.
אחרי פטירת אביו מלא את מקומו בתור מלמד בתלמוד תורה "עץ-חיים" (החל משנת תר"ן-1980, ועד יום פטירתו). אף הוא העמיד הרבה תלמידים.
היה אדם נח לבריות והתהלך עם תלמידיו כאב ורע. דאג לכל צרכיהם של חבריו המלמדים ולכל תלמידי הת"ת, ביחוד לעניים - בהלבשה וכו' (ההכנסה ממכירת הלוח השנתי "דיני ומנהגי א"י" שיצאה בעריכת הרב י. מ. טוקצינסקי ע"י הנהלת הת"ת עץ-חיים, הוקדשה להנעלת והלבשת התלמידים, ור' משה היה מטפל בזה).
נשא לאשה את הניה. ובזיווג שני נשא לאשה את בילה בת ר' אברהם פדרמן (אברהמ'ל סופר. ראה כרך א, עמוד 465).
נפטר בירושלים, ז' תמוז תר"ע (14.7.1910).
צאצאיו (מאשתו הראשונה): אסתר אשת הרב אליהו לנדא (נכד הגר"א מוילנה, ראה כרך א', עמוד 116),