היה מזכיר ופקיד "בית חנוך עורים" בירושלים. בשנת 1914 נכנס לעבוד בעסק המשפחה. עזר לפתח את בתי המסחר, שנודעו אח"כ בשם הפירמה "האחים ר. את ז. זילברשטיין" ברחוב יפו בירושלים. הצליח לפתוח סניפים ביפו-ת"א ובחיפה.
מהראשונים שקבלו סוכנויות למכונות כתיבה מהפירמות י. רמינגטון - מונרד ועוד.
יחד עם אחיו ראובן עסקו בגאולת קרקעות מערבים. כל סביבת קטמון, השכונה קרית שמואל וזריביה בירושלים, נגאלו בזמנו על ידם.
חיבב את הבריות ונתחבב עליהם .גם בין הערבים ידע לרכוש לו ידידים ומוקירים, והודות לקשריו אלה עלה בידו לגאול את הקרקעות להרחבת הישוב העברי בירושלים.
נפטר בפרג (טשכוסלובקיה). כ"ו תשרי תש''ח (10.10.1947). גופתו הועברה לירושלים והובאה לקבורה בהר-הזיתים ביום י"ד חשון תש"ח (28.10.1947) צאצאיו: ישראל, נחמה אשת יוסף מיוחס (מנהל מחלקת הנוער במחלקת החנוך הממשלתית), אליעזר, רחל אשת ישי (זייסי) סקולקין (עו"ד).
אהרן לנדה
נולד בקרים (רוסיה) בשנת תרס"ז (1.1.1907). לאביו ליפא ולאמו מלכה (רוסיה ) בת יעקב רייכמן. קבל חנוך מסורתי וכללי. הכשרה בחוות החלוץ תל-חי בקרים.
בשנת 1924 עלה לארץ.
היה חבר בגדוד העבודה ע''ש יוסף טרומפלדור . עבד בייבוש ביצות, בפלחה והיה ממיסדי משק תל-יוסף בעמק יזרעאל.
בשנת 1930 היה מראשוני הכובשים את ביצות עמק חפר (וואדי חווארת) וממיסדי כפר ויתקין ונתניה.
בנתניה עבד כפועל חקלאי, קבלן ובונה הבתים הראשונים.
ב-1939 ממיסדי תעשית היהלומים בארץ ובעל בית חרושת לליטוש יהלומים "תרשיש" ו"שמיר''. השתתף במשלחת הארצישראלית לקונגרס העולמי של היהלומנים באנטוורפן, בלגיה - כחבר הועד הפועל של התאחדות בעלי תעשית היהלומים בא"י.
נשא לאשה את חנה בת אטל אורנשטיין (עסקנית אילנשיל ויצ"ו).
בשנת 1951 בנה את התיאטרון וקולנוע "שרון" בנתניה, אחד הגדולים והמפוארים מסוגו במדינה, 1500 מקומות ישיבה. כיום בעליו ומנהלו.
חבר עירית נתניה מטעם מפלגת הציונים הכלליים וסגן ראש העיריה. יו"ר הועדה העירונית לבנין, והועדה לשירותים צבוריים בעיריה.
צאצאיו: שרגא, יעקב, שלומית.
נתמה רישה רפופורט
נולדה בקלצק, פלך מינסק (רוסיה), בשנת תר''מ (1880).
לאביה יחיאל מיכל קנטורוביץ ולאמה נעמי בת ר' שלמה שניצר. ממשפחת ניסן ואבא קנטורוביץ . אחיה הוא יעקב קנטורוביץ (ראה כרך א',עמוד 524).
קבלה חנוך מסורתי וכללי.
היתה פעילה בתעמולה ציונית ביקטרינוסלב (דנפרופטרופסק) והפיצה את השפה העברית (היתה מורה לעברית -בעברית).
בשנת 1907 עלתה לארץ.
נישאה לאריה רפופורט. יחד עם בעלה יסדו את בית הספר הדתי העברי הראשון לבנות בירושלים, והיתה המנהלת שלו.
היתה חברה בועד של הסתדרות נשי מזרחי בירושלים.
עבדה בהוראה במוצא, חברון, חיפה, דמשק וירושלים. נפטרה בתל-אביב ער"ה תש"ו (7.9.1945). ונקברה בירושלים.
בניה: יצחק, ידידיה, אריה מיכאל, נעמי ז''ל.